30,173
עריכות
שינויים
←קישורים חיצונים
{{חודש אלול}} [[תמונה:תקיעת שופר.jpg|left|thumb|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''חודש אלול''' הוא החודש השנים עשר לפי הספירה מחודש [[תשרי]] והחודש השישי מחודש [[ניסן]].
==המלך בשדה=חודש הרחמים===ב[[לקוטי תורה]] ל[[אדמו"ר הזקן]] מביא אדמו"ר הזקן [[משלספר המנהגים]] למשמעות החודש. המשל מספר על מלך שיצא לשדה, אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותו, אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו. מובא:
=='''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''ירמזים בשמו של החודש==
ריבוי [[ראשי תיבות]] הובאו על שם החודש "אלול". המפורסם שבהם הוא: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". ראשי תיבות אלו מרמזים על סדר העבודה. גם על ראשי תיבות אלו ישנם ריבוי מאמרים המבארים את עניינו.
{{ערך מורחב|ערך=[[אני לדודי ודודי לי]]}}
ראשי תיבות נוספים של החודש, הרומזים לעבודה הנדרשת בו, מובאים בשיחות הרבי:
'''תשובה''': היא היסוד וההקדמה לאלו שלאחר מכן. הרמז לתשובה טמון בפסוק: "ומל ה' אלוקיך '''א'''ת '''ל'''בבך '''ו'''את '''ל'''בב '''ז'''רעך".
שלושה מהם רומזים לשלושת העמודים עליהם העולם עומד:
'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שוליים|שמות כא, יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שוליים|בבלי, מכות י, א}} "דברי תורה קולטין".
'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערת שוליים|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".
'''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים".
ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערת שוליים|שמות טו, א}}.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן. חסידים מוסיפים אף ר"ת בנושא '''אהבת ישראל''': "'''א'''ני '''ל'''ו '''ו'''הוא '''ל'''י". [[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]] ==הנהגות ומנהגי החודש=====איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}. נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}. הרבי נהג לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[פורטלתשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל:ימי "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}. ===אמירת "לדוד ה' אורי"===מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}. ל[[מנהגי חב"ד|ימי חבמנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-[[חודש אלול]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערת שוליים|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}. אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"דר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]]יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}. ===הוספה באמירת תהילים===מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהילים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}. מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, אבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערה|[[קובץ מכתבים]], שם. וב'היום יום' שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'.}}. נוהגין - וכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, אחר שיעור התהלים היומי, לפני קדיש-יתום. לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערה|שמועות-וסיפורים, א, עמ' צז}}. ===אירועיםתקיעות===*במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [[רעניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' דר"ח אלול תקפ[[תשמ"ב]] .}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום-הכיפורים]{{הערה|ספר המנהגים.}}. התקיעות דחודש אלול - התקיימה למזל טוב שמחת נישואיו של הרהתשר"ת תש"ת תר"ק ת{{הערה|ספר המנהגים.}}. ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[לקוטי-שיחות]], ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}. ===בדיקת [[תפילין]] [[מזוזה|ומזוזות]]===בספר "מטה אפרים" של רבי ברוך (בן אדמואפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[תפילין]] ומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}. על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[תשל"ר האמצעי)ד]] בהמשך ל[[מבצע מזוזה]]שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור. הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול תשמ"ח.}}.
במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר היתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.==ימי חב"ד=====אירועים===*[[א' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].*[[י' באלול]] [[תקנ"ח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.*[[י' באלול]] [[תרנ"א]] - הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. *[[י"ד באלול]] [[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[אדמו"ר הריי"צ]].*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר, הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על ידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.*ביום [[י"חבאלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י אלול קה"ט באלול]] [[ת"ש]].*[[כ"ה באלול]] - נולד [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].*[[כ"ק ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערת שוליים|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הזקןהריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ שבתחילת [[היום יום]] - לאביו [[רבי ברוךתש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] ולאמו הרבנית רבקה חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ר הצמח צדק]] נולד לר' [[שלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזני]] שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין.
===[[הסתלקותיום הולדת|נסתלקונולדו]]===*ביום [[י"א אלול תרצח באלול]] [[תנ"וח]] - נפטר הרב [[שניאור זלמן סלונים הבעל שם טוב]] - נולד לר' [[אליעזר (נין אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה. *[[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר האמצעיהזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]פוזנר.
===[[פטירה|נפטרו]]===*[[י"א באלול]] [[תרצ"ו]] - הרב [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי)|שניאור זלמן סלונים]], נינו של [[אדמו"ר האמצעי]], מנוחתו כבוד בעיר [[תל אביב]].*ביום [[י"ג אלול באלול]] [[תרל"ו]] - נפטר הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאסטברסקי]] נ"ע , חתנו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ, .*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו) ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]], .*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"עד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.
== קישורים חיצונים ==*ביום [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 חודש אלול - הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}* [כ"ג http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול תרצ"זבליובאוויטש] [[שיחות]] - הסתלק רבי אודות חודש אלול ב[[מאיר שלמה ינובסקיעיירה]] - [[אב"דליובאוויטש]] של בהוצאת [[ניקולייבועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, סבו של התש"ע - {{אינפו}}*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]] (אם ''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[הרבנית חנהjem]]), אשר נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה *'''[[התוועדות|התוועדויות]https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”.''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{חודשי השנה}}
[[קטגוריה:חודשי השנה]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|*]]