פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 27 בתים ,  07:58, 9 בינואר 2019
בשנת תקנ"ח החליט רבי נחמן לנסוע ל[[ארץ ישראל]] לפעול פעולות נוראות למען הכלל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך ל[[טבריה]], שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץאמר שתורתו לאחר ארץ ישראל גבוהה לאין שיעור מתורתו לפני ארץ ישראל. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
לאחר הביקור בארץ הקודש ביקר אצל אדמו"ר הזקן, שאף השמיע בפניו מאמר בן שמונה שעות. לאחר המאמר אמר רבי נחמן למלוויו: תנו כבוד לשר האלף.{{הערה|1= כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.}} בהזדמנות אחרת אמר למלוויו על [[אדמו"ר הזקן]] שהוא "אדם גדול מאוד גיבור מלחמה.{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 32.}}
משתמש אלמוני