←גדולי ישראל על השר שלום
(יצירת דף עם התוכן "רבי '''שלום רוקח''' (ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1781–1855) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות ...") |
|||
| (20 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שלום רוקח''' ([[ | רבי '''שלום רוקח''' ([[תקמ"א]] - [[כ"ז באלול]] [[תרט"ו]], 1781-1855 למניינם) מכונה '''השר שלום''' (בחסידות בעלז מכונה: '''דער ערשטער רב''', הרב הראשון), [[רב]] העיירה [[בעלז]]א משנת [[תקע"ז]] (1817 למניינם) ו[[אדמו"ר]] מבעלזא עד לפטירתו. מייסד חסידות ושושלת [[חסידות בעלז|בעלזא]]. | ||
== | == תולדות חייו == | ||
נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי | נולד בעיר [[ברודי]] בתחילת חודש [[שבט (חודש)|שבט]] שנת ה'תקמ"א ([[1781]]) לרבי אלעזר רוקח (השני), מחכמי ה"[[בית מדרש|קלויז]]" ב[[ברודי]], ולרבקה הענא בתו של ר' יהודה זונדל רמר"ז, נכדם של רבי [[אלעזר רוקח (רב)|אלעזר רוקח (הראשון)]] בעל "מעשה רוקח" ורבי נפתלי הכהן כ"ץ בעל סמיכת חכמים. | ||
בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]]. | בגיל צעיר התייתם רבי שלום מאביו ונשלח על ידי אמו לעיר [[סקוהל]] ללמוד תורה אצל אחיה רבי ישכר דב רמר"ז אב בית הדין בעיר. מאוחר יותר בחר בו דודו רבי יששכר דב כחתן לבתו [[מלכה רוקח|מלכה]]. | ||
===התקרבותו לחסידות ורבותיו=== | |||
בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך. | בהיותו כבן שש ביקש לנסוע אל רבי [[אלימלך מליז'נסק]], אמו עזרה לו לחסוך כסף עבור הנסיעה שתוכננה ל[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]], אלא שבאותה שנה, בכ"א באדר, נפטר רבי אלימלך. | ||
| שורה 14: | שורה 15: | ||
בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו... | בתחילה ניסה רבי שלום לעסוק במסחר בשביל פרנסתו, וסירב לקבל על עצמו משרה רבנית, אלא שלא צלחה דרכו. בעצת רבו, רבי יעקב יצחק ה"חוזה מלובלין", קיבל עליו את רבנות העיירה בעלזא. בהקשר לכך מסופר, כי כאשר הציעו לרבי שלום להיות [[בלן (מקצוע)|בלן]] בבית מרחץ, כבר חשב לקבל את המשרה, אלא שהרבנית סירבה לכך באמרה, כי כאשר יבואו לשידוכים עבור הילדים, לא ימצאו עוד בלן חשוב כמוך, שיתאים לנו להשתדך איתו... | ||
=== הנהגתו הקדושה גדלותו בתורה ומופתיו === | |||
בין החסידים מסופר {{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43689&st=&pgnum=10&hilite= דובר שלום] אות י, יד, טו באתר [[HebrewBooks|היברו בוקס]]}} שלפני תחילת בניית בית הכנסת היה ער אלף לילות בהן עסק בלימוד התורה, עד שבלילה האחרון נגלה אליו [[אליהו הנביא]] ולמד אתו את כל התורה כולה, והדבר האחרון שלמד אתו היה הלכות בית הכנסת, וזה אשר המריץ אותו לעסוק בבניית בית כנסת מפואר. | |||
נודע כגאון עולם בנגלה ובנסתר ובשאר חכמות ונהג לומר הרבה תורה בשולחנו הקדוש בשבתות ומועדים ובימי חול (מלבד ענינו כאדמו"ר) היה משיב תשובות בהלכה שהודפסו במיוחד. נודע כקדוש עליון ובעל מופת גדול שפעל ישועות וניסים ומופתים למעלה מדרך הטבע ממש ונודע כאחד מבעלי המופת שהיו לעם ישראל בכלל ובחסידות בפרט בעיקר התבטא בחיזוי עתידות ובנבואות וריפוי מחלות גוף ונפש, על פי המקובל, היה רבי שלום מעביר את אצבעותיו על החולה ובכך מרפא אותו מחליו. כאשר הגיע אליו גוי שהיה צריך לרפואה, היה רבי שלום מבקש ממנו שתמורת הריפוי לא יעשה רע ליהודים ושייטיב עמם. כמו כן במסורת החסידית מסופר רבות על פועלו בתחום "תיקוני נשמות" (נשמות שלא סיימו את תפקידן בעולם ומסתובבות בחלל ומצפות לצדיק שיתקן אותן שיוכלו להיכנס לגן עדן). | |||
=== הסתלקותו=== | |||
נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[ה'תרט"ו]] ([[1855]]). כחצי שעה לפני פטירתו אמר על עצמו, כי לפני שנולד סירבה נשמתו לרדת לעולם, למרות שהראו לה מתן שכרן של מצוות ומעשים טובים, ולמרות שהראו לה אלפי נשמות שממתינות לה כאן שידריך אותן, עד שהקדוש ברוך הוא בעצמו ערב לה שלא תחטא ותחזור ל[[עולם הבא|עולם העליון]] צחה ונקייה כבלכתה, ופירש בכך את הפסוק "ה' עשקה לי ערבני" , '''ה', עשקה''' - עבור הנשמות העשוקות, שמצפים לתיקונן, '''לי ערבני''' - היית לי ערב, שאצא בשלום ואבוא בשלום, על כן מבקש אנוכי שתקיים את הערבות שלך. | |||
הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה. | הוטמן בבית העלמין החדש בעיר, וה[[מצבה]] שעל [[קבר]]ו שרדה את מלחמת העולם השנייה. | ||
רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] | ===גדולי ישראל על השר שלום=== | ||
רבי [[צבי אלימלך מדינוב]] באחד ממכתביו פונה אל רבי שלום בתארים: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שר העליונים והתחתונים}}. | |||
כשרבי [[חיים מצאנז]] ובנו ביקרו אצל רבי שלום בבעלזא ראו את רבי שלום יושב ליד שולחן ומדבר יחד עם אשתו הרבנית מלכה ושאל רבי חיים את בנו האיך נראים בעניו רבי שלום ואשתו הרבנית ענה לו בנו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שהם נראים כמו אדם הראשון וחוה לפני חטא עץ הדעת}} ואביו אמר לו שהטיב לראות. | |||
כשרבי שלום מקאמינקא ביקר אצל רבי ישראל מרוז'ין אמר לו רבי ישראל {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שמעתי שרבך מבעלזא עושה נפלאות האיך הוא עושה אותם?}} ענה לו רבי שלום מקאמינקא {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מורי ורבי זיכך וקידש כל כך את כל אבריו עד כדי כך שברגע שנוגע באדם חולה ישר החולה מתרפא }}. | |||
רבי יחזקאל משינאווא אמר: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כשרבי שלום היה אומר תורה ראו בחוש ששכינה מדברת מתוך גרונו}} | |||
=== עם הרבי המהר"ש והתבטאות הצמח צדק עליו=== | |||
מסופר על [[אדמו"ר המהר"ש]] שבהיותו אברך צעיר עסק במסחר ולצורך כך היה לבוש כסוחר. באחד הפעמים שבהם הסתובב מחוץ ל[[ליובאוויטש]] נזדמן ל"טיש" בחצרו של ר' שלום מבעלז (ה"שר שלום" מבעלז), כאשר נכנס ר' שלום לבית המדרש אמר כי ריח טוב עולה באפו, ר' שלום שהיה באותה עת זקן ולא ראה בעיניו פלס את דרכו בין הקהל ולא הלך למקומו הקבוע בראש השולחן החסידים אמרו לר' שלום שהוא הולך בכיוון ההפוך אך הוא המשיך ללכת עד שהגיע לירכתי בית המדרש ניגש לרבי מהר"ש תפס אותו בידו ואמר לו {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אברך! ממני לא מתחבאים}} וכשאמרו לו גבאיו שכנראה הוא התבלבל שהרי הוא (הרבי המהר"ש) סוחר ענה{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= כי טוב סוחרה מכל סחורה}} ולקח את הרבי המהר"ש והושיב אותו ליד השולחן ואמר לו לקחת את תפוח שהיה מונח על השולחן לברך ולאכול ממנו ולחלק שיריים ענה לו הרבי המהר"ש שאביו הצמח צדק לא נוהג כך (הכוונה לחלק שיריים) ענה לו שיש לו מרבו החוזה מלובלין סודות גדולים על ענין השיריים ואז אמר לו רבי שלום את הסודות באלף מילים בזמן קצר ביותר ואז הסכים הרבי המהר"ש לכך ולקח תפוח בירך אכל וחילק לחסידים וכשחזר ל[[ליובאוויטש]] וסיפר לאביו הצמח צדק את מה שהיה אמר לו אביו{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= מבעל רוח הקודש כזה אתה רוצה להסתתר?!}} | |||
הרבי מלך המשיח מזכיר כמה פעמים את סיפור זה במכתביו ומבקש מאחד החסידים שיכתוב לו יותר בפרוטרוט ובדיוק את הסיפור הנ"ל. | |||
== | === על גאולה ומשיח=== | ||
השר שלום היה תמיד מאמין ומצפה לביאת משיח צדקנו בכל רגע פעם אחת בשעת שאיבת מים שלנו למצת מצוה ביום הקודם לערב פסח אמרו לו החסידים כדרך שנוהגים לברך במקרים כאלה "לשנה הבא בירושלים" ענה להם רבי שלום {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למה דווקא לשנה הבאה? הלא אנחנו מאמינם ומחכים בכל יום שיבוא משיח צדקנו, ולכן עלינו להאמין ולחכות שגם במים הללו שאנו שואבים עתה, עוד נזכה לאפות המצות ביום מחר,בערב פסח,בירושלים,ולאכלן שם. }}. | |||
כשאמרו לו חסידיו שהוא המשיח אמר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= אני לא מלך המשיח וגם לא מקנא במלך המשיח יהיה לו עבודה קשה הוא יצטרך לקרב את כל בני ישראל ולקחת אותם אתו לארץ הקודש לירושלים. }}. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 48: | שורה 67: | ||
*רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]] | *רבי ישראל הופשטיין, [[המגיד מקוז'ניץ]] | ||
*רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק | *רבי אורי, ה"שרף" מסטרליסק | ||
*רבי [[אברהם יהושע | *רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]] | ||
== מתלמידיו == | == מתלמידיו == | ||
| שורה 59: | שורה 78: | ||
*רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]] | *רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינאווא]] | ||
*חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח" | *חתנו רבי חנוך העניך דב מייער מ[[חסידות אלעסק|אלעסק]], בעל "לב שמח" | ||
*רבי יוסף באב"ד בעל ה[[מנחת חינוך]] | |||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
| שורה 66: | שורה 86: | ||
*בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח | *בנו רבי שמואל שמעלקא רוקח | ||
*בנו רבי משה רוקח מקארוב | *בנו רבי משה רוקח מקארוב | ||
*בנו ממלא מקומו רבי [[יהושע רוקח]] | *בנו ממלא מקומו רבי [[יהושוע רוקח (הראשון)|יהושע רוקח]] | ||
*נינו רבי [[אהרן רוקח]] | |||
*נינו רבי [[מרדכי רוקח]] | |||
*בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק | *בתו פריידא, אשת רבי [[חנוך העניך דב מייער]], ה"לב שמח" מאלעסק | ||
*בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל" | *בתו איידל, אשת רבי יצחק רובין מברודי (גזע [[חסידות רופשיץ|רופשיץ]]), עליה אמר: "אין איידל חסרה, אלא שטריימל" | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=-|רשימה=אדמו"רי [[בעלז]]|שנה=[[שבט]] [[תקמ"ה]] - [[כ"ז אלול]] [[תרט"ו]]|הבא=י[[הושע רוקח (הראשון)]] מ[[בעלז]]}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי בעלזא]] | |||