שינויים

*ב'תפ"ט - ארע הנס של [[יהושע בן נוןשמש בגבעון דום]] עצר את העל ידי [[שמשיהושע בן נון|יהושע]] וה ב[[ירחמלחמת מלכי הדרום]] במלחמת חמשת המלכים במקדה.

*[[תרפ"ז]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] שוחרר ממאסרו (מיום [[ט"ו סיון סיוון תרפ"ז]]) בכלא 'שפולארקה', בתנאי שיסע לעיר מקלטו [[קסטרמהקוסטרמה]]. יום זה מוגדר ע"י על ידי הרבי כאתחלתא דגאולה,ולכן רבים ורבים מחסידי חב"ד לא אומרים תחנון ביום זה.*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של הרבי כ[[מלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]]}}, {{הערה|בשיחה אחרת של הרבי מובא התייחסות יותר מפורשת לנצחיות חיין של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה מזה), באופן שכשנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (תרגום מספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 294).}} הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': ".. שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]].

*[[תשנ"ד]] - [[הרבי]] התכסה מעינינו. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] ישנם דעות שונות בכל הקשור לאירועי היום, בשאלה כיצד להגדיר את שהתרחש, וכיצד יש לנהוג בעקבות כך. רוב ה[[חסיד]]ים מאמינים, שהרבי [[נצחיות חייו של הרבי|ממשיך לחיות בחיים נצחיים]], והמצב שנוצר הוא שלב נוסף בתהליך התגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]]. זאת בשל דבריו של הרבי כי {{מונחון|דורנו|כלומר דורו של הרבי}}{{הערה|ההגדרה של דורות בשיחות הרבי, היא לפי נשיאי הדור. כך למשל במאמר [[באתי לגני]] מוזכרים שבעה דורות, שהראשון שבהם הוא דורו של [[אדמו"ר הזקן]] והאחרון שבהם הוא דורו של [[הרבי]].}}, הוא "הדור האחרון לגלות והדור הראשון לגאולה"{{הערה|ראו לדוגמה במאמר [[באתי לגני#באתי לגני תשי"א|באתי לגני תשי"א]]. בשיחה אחרת של הרבי מובאת התייחסות ברורה יותר לנצחיות חייו של נשיא הדור: "מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפני זה (דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כ[[נשמה]] בגוף בריא (היתה [[הסתלקות]] ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] וגם ה[[נשמה]] בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), מה שאין כן בדורנו זה - הדור האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר חס ושלום במאורות הגדולים דגילוי [[תורה שבכתב]] ו[[תורה שבעל פה]], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית יותר (לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבעל פה וכבד לשון מאורייתא שבכתב", בהיותו למעלה מזה), באופן שכש[[נשמה|נשמות]] בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, על ידי זה שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה מאיתי תצא". (ש"פ בא תשנ"ב (ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א' עמ' 294), בתרגום מאידיש).}}. בהקשר לכך, מזכירים החסידים את האמור{{הערה|[[רש"י]] בסוף ספר דניאל, פרק י"ב פסוק י"ב, המדבר על [[מלך המשיח]].}}: "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]. יחד עם זאת מעורר היום את [[ציפיה לגאולה|הציפיה]] ו[[עד מתי|התביעה]] לראות את הרבי בהתגלותו המושלמת ב[[הגאולה השלימה|גאולה השלימה]]. ==עניינו=נולדו===ג' בתמוז מבטא את החידוש הכללי שהתחדש בדורות האחרונים לפני ביאת המשיח בכל עניין הגלות*[[תשי"א]] - הרב [[יצחק יעקב רוזנשיין]], מ[[שלוחי הרבי לארץ הקודש]] ור"מ בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].*[[תשי"א]] - הרב [[משה מרדכי ארנשטיין]], [[משפיע]] ב[[ישיבת חח"ל צפת]].

הביאור בזה: חודש ===נפטרו===*[[תמוזתנש"א]] - הרב [[יהושע שניאור זלמן סרברנסקי]] הוא חודש של העלם והסתר. משום שבה החלה הגלות, לכן אין בה חג אדרבה רק צום [[יז בתמוזשליח]] ובה מתחילים ה[[שלשה שבועותהרבי]] של אבלות על חורבן הבית והירידה לגלות. דבר זה מתבטא אף בשם החודש 'תמוז' שהוא על שם עבודה זרה.{{מקור|יש לעיין במקור המובא השיחה.}}אולם בדורנו התחדש בחודש זה יום של שמחה יום של התגלות אלוקית בגאולה וניצחון על המנגדים לתורה ומצוות - חג הגאולה ב[[י"ב תמוזאוסטרליה]].

הסיבה שבקרבנו אל ==עניינו==הרבי מבאר פעמים רבות שבג' תמוז בפעם הראשונה (היינו בשנת תרפ"ז, אז יצא [[הגאולה האמיתית והשלימההרבי הריי"צ]] מתגלה דווקא בחודש תמוז שמסמל את החורבן יום גאולה הוא מתוך מובן עמוק יותר ביחס של גלות וגאולהממאסרו ונשלח לגלות בקוסטרמה) לא ידעו האם זהו ענין חיובי או להיפך, ובמיוחד שגלות היא "שקולה כצער מיתה"{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יח.}}. ביאת אך לאחר מכן, לאחר הגאולה היא לא באופן שיתגלה ש'סיבת' הגלות היא 'בשבילהסופית בי"ב תמוז, התברר שיום ג' תמוז היה התחלת הגאולה. אלא שהגלות 'עצמו' הוא וכאשר התברר זאת, הרי זה פועל למפרע שגם ג'תמוז באותה השנה נהפך' לטוב וליום טוב. (ומתגלה שבעומק הגלות ישנו אור! עניין זה (שהחושך עצמו נהפך לאור) מתבטא גם ב{{הערה|ראה שיחות: ש"פ חוקת תשל"ז, מוצאי ש"פ קרח ג'אופן' הגאולה של [[הרבי הרייתמוז תשל"צ]] עצמו שהמנגדים שחררו את הרבי לא על ידי שגברו עליהם ונצחוםח, אלא הם בעצמם יחד עם כל תוקפם הורו ושחררו אותולקוטי שיחות חלק י"ח שיחת י"ב-י"ג תמוז. כמו כן מתבטא עניין זה בשם החודש שכאמור נקרא על שם של [[עבודה זרה]] אולם תורת החסידות מגלה שהשם תמוז מורה על גילוי אור משום שבימי הקיץ מאיר בעולם אור אלוקי - [[אור אין סוף]])ועוד.}}.

התחדשות זו (שבעומק החושך מתגלה הטוב ויותר מכך, לג' תמוז ישנה מעלה אפילו על חג הגאולה [[י"ב תמוז]]: כיון שי"ב תמוז גילה שהירידה במאסר וגלות היתה '''לצורך'נהפך' לטוב) התגלתה באותה השנה ביום ג' בתמוזעליה, אך הירידה עצמה נשארת דבר בלתי רצוי. והוא לפי שיום זה מצד עצמו הוא יום שבו החל הגלות אך בג' תמוז מתגלית שהירידה והגלות עצמה היא התחלה של הרבי לעיר גלותו קסטרמא שהגלות שקול בחומרתו כמוות.גאולה{{הערה|ראה ספר החינוך מצווה יחשיחת ש"פ קרח, ג' תמוז תשמ"ח.}} ועד שבאותו היום היה צד שכל השחרור מהמאסר ושליחה לגלות היא בכדי להחמיר . ולכן אף על פי שהרבי הריי"צ קבע לחג רק את הגזירה (ולצאת ידי חובת הלחץ מאומות העולם) וממילא הרי הוא יום חשוך וגלותי מצד עצמו. אולם הגאולה ביי"ב -י"ג תמוז גילתה למפרע שיום זה לא רק שלא היה גלות אלא אז התחילה הגאולה. ויוצא שמתוך כל ימי החודש היום שמבטא בעיקר ולא את הג'חידושתמוז (מהטעם הפשוט, שהגאולה בג' שבגאולה הוא דווקא גתמוז היתה גאולה פרטית שלו ועדיין לא גאולה כללית, כיוון שעדיין נמנע ממנו להפיץ את המעיינות חוצה) - עם זאת {{ציטוטון|חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז שהוא יום מצד אחד כולו ירידה לגלות ולעומת זאת כל עניינה תמוז}}{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד'התחלת הגאולהע'3141.}}.

וזה גם הסיבה שיום ג' תמוז חל באותו היום בשבוע שחל יום זה הוא קשור לגאולה השלימה ויש לפעול בו בכל הענינים הקשורים ל[[תשעה באב]] י"ז בתמוז ו[[חג הפסחהפצת המעיינות חוצה]]; וגם אם מישהו יטען שהוא אינו יכול להתחיל בעניני הגאולה ביום כזה, שבו לא היה ברור בפעם הראשונה שזהו ענין של גאולה - הרי זו טעות, כיוון שלאחר הגאולה התברר למפרע שיום זה ענינו הוא גאולה, אפילו בשנה הראשונה{{הערה|כידוע הרמז א"ת ב"ש שביום שחל בו הראשון של פסח באותו היום חל '''ת'''שעה באב וביום השני של פסח חל '''שיחת ש'''בועות וכו'}} משום שזה עצמו שתשעה באב וי"ז בתמוז חלים באותו היום של חג הפסח הוא מפני שבפנימיותם הם התחלת הגאולה על אף שבחיצוניות הם ימי צרה וגלות (שלכן הם ימי צום) וגפ קרח, ג' תמוז להיותו היום שמחבר ומגלה את הפנימיות - הגאולה בחיצוניות, גם הוא חל באותו היום של יתשמ"ז בתמוז משום שהוא מחבר את חג הפסח עם צום יז בתמוז שהוא לאמיתו של דבר ופנימיותו יום גאולה.{{הערה|לקוטי שיחות חלק יח עמוד 315ה.}}.

*הרב [[שלום יעקב חזן]], '''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9C%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%92-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%96-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ למהותו של ג' תמוז בתורת הרבי]''', באתר {{אינפו|}}*[http://old2.ih.chabad.info/index#!g=1&url=article&id=82533 ג' תמוז אינו יו"ד שבט! ● ראיון עומק] עם הרב [[יוסף הכט]], באתר {{אינפו|}}*[http://old2.ih.chabad.php?info/#!g=1&url=article_hearticle&id=62476 תיאור גאולת הרבי הריי"צ76424 ג' תמוז מזווית אחרת ● ראיון מרתק] עם הרב [[זושא פוזנר]] , באתר {{אינפו}} 

[[קטגוריה:ימי חב"ד- חודש תמוז|י ב ג]]