פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,175 בתים ,  15:19, 29 במרץ 2018
מ
[[קובץ:הרב יעקב בידרמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יצחק בידרמן נואם ב[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]] ([[תשע"ז]])]]הרב '''יעקב יצחק בידרמן''' ([[תשי"ח]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוסטריה]] ומנהל מוסדות חב"ד בווינהבו[[וינה]], מייסד ויו"ר האוניברסיטה היישומית "בית ספר לאודר לעסקים" וסגן נשיא קרן לאודר.
==תולדות חיים==
[[קובץ:האדמור מללוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו"ר]] מ[[לעלוב]], רבי משה מרדכי מלעלוב, סבו של הרב בידרמן]]הרב בידרמן נולד ביום [[ה' בכסלו]] שנת [[תשי"ח]] ב[[ירושלים]]. אביו הוא הרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו"ר מ[[לעלוב]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]]{{הערה|1= על הקשר בין הרב בידרמן לאדמו"ר מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע בידרמן, ראו: [http://shturem.net/index.php?section=news&id=38668 "הרבי ממש אימץ את האדמו"ר זצ"ל כבן"] - אתר שטורעם.}}. אמו, מרת אסתר חנה, היא בתו של ה[[חסיד]] הרב [[אברהם פרשן]].
הרב בידרמן גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצוה מצווה, בשנת [[תשל"א]], עבר הרב בידרמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]]. בשנים [[תשל"ה]]-[[תשל"ו]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שב[[צרפת]]. בשנת [[תשל"ז]], עם סיום לימודיו בצרפת, המשיך לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]], שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות על ידי ראשי הישיבה, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]]. בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת "אור אלחנן-חב"ד" ב[[לוס אנג'לס]].
בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת "אור אלחנן-חב"ד" ב[[לוס אנג'לס]]. בהזדמנות זו הוענק לכל אחד מהשלוחים [[קונטרס אהבת ישראל]] שיצא באופן מיוחד לחלוקתו ל[[משפיע]]ים כאשר הרבי חתם באופן אישי בתוך כל קונטרס.  בשנת [[תשל"ט]] [[נישואין|נשא]] ל[[אשה]] את רעייתו אדלה , בת הרב [[יששכר דב גורביץ]], מנהל מוסדות [[בית רבקה]] שב[[צרפת]]. לאחר נישואיו, המשיך את לימודיו ב"[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]" ב[[קראון הייטס]].
==השליחות בווינה==
[[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי עם מקורב.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן (במרכז) אצל הרבי עם מר קלמן טייכמן, מראשוני תומכי מוסדות חב"ד בווינה]][[קובץ:אחד מבנייני המכללה עש לאודר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מבנייני האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול" ע]]בשנת [[תש"מ]], כשנה לאחר נישואיו, נקרא הרב בידרמן לחדר מזכירו של [[הרבי]], הרב [[מרדכי אייזיק חודקוב]], שם נאמר לו כי נבחר לשמש כ[[שליח]] [[הרבי]] לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן יצא שליחות עם רעייתו, כאשר אוטובוס של [[חסיד]]ים מלווה אותם משכונת [[קראון הייטס]] לשדה התעופה קנדי, בהוראת הרבי. הם קבעו את מרכז שליחותם בו[[וינה]], בירת אוסטריה.  במהלך השנים הקימו בני הזוג בידרמן מוסדות רבים (ראו פירוט להלן). הרב בידרמן פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של [[ספרי חב"ד]] וכתבי עת [[יהודי]]ים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. בשנת [[תשס"ג]] יזם הרב בידרמן את הקמת האוניברסיטה היהודית "ש לאודרביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה]- תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב"ד און ליין.}}.
[[קובץ:כינוס השלוחים אוסטריה עז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כינוס השלוחים של שלוחי אוסטריה ([[תשע"ז]])]]בשנת [[תש"מס]], כשנה לאחר נישואיו, נקרא לחדר מזכירו של היה הרב בידרמן ממקימי [[הרבימרכז רבני אירופה]]אשר פועל מבריסל, הרב והנו חבר הנהלת גוף רבני זה. במקביל משמש כסגן נשיא [[מרדכי אייזיק חודקובקרן לאודר]], שם נאמר לו כי נבחר לשמש כאשר מושבה ב[[שליחניו יורק]] , והוא האחראי על תחום ה[[הרביחינוך]] לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן הרב בידרמן ורעייתו יצאו לווינה שבאוסטריה, כשהרבי מורה כי יצא אוטובוס מלווים ללוותם לשדה התעופה קנדי. במהלך השנים הקים מוסדות רבים (ראו פירוט להלן), פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של ספרי חב"ד וכתבי עת יהודיים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. הרב בידרמן אף יזם את הקמת האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול" ובצמוד אליה את "המרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב"ד און ליין.}}בקרן.
בשנת תשעם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"סד בהם, היה הרב בידרמן ממקימי ביניהם בערים [[מרכז רבני אירופהזלצבורג]] אשר פועל מבריסל, והנו חבר הנהלת גוף רבני זה. במקביל משמש כסגן נשיא [[קרן לאודרמינכן]], אשר מושבה בניו יורק, והוא האחראי על תחום החינוך בקרן[[פרנקפורט]] ו[[בודפשט]].
עם התרחבות עבודת השליחות בווינהבאמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחיםממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארה"ב לאוסטריה ופתיחת מרכזי {{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מ[[הרבי]] בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בהם, ביניהם בערים זלצבורג, מינכן, פרנקפורט ובודפשטבוינה.}}.
באמצעותו נודע הרב בידרמן נושא בתארים אקדמיים. את הדואר דוקטור קיבל בשנת [[תשמ"ה]] על קשר או נוצר הקשר עבודתו בנושא השוואה בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם, הפסיכולוג ד"ר מקורות בכתבי רבי חסדאי קרשקש למקורות ה[[ויקטור פרנקלקבלה]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה", מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=וה[[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"דחסידות]] - אתר חב"ד און ליין.}}, מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארהבשנת [[תשסלאוסטריה{{הערה|מר ויזנטל ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מתואר פרופסור מטעם ה"אקדמיה להכשרת מורים יהודים" אותו יסד בשנת [[הרביתשס"א]] בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.
===מוסדות חב"ד בווינה===
[[קובץ:בית ספר לאודר-חבד (1280x609).jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מהמבנים בממבני בית הספר "קמפוס לאודר - חב"ד"]][[קובץ:המרכז הקהילתי בית הלוי-חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המרכז הקהילתי "בית הלוי-חב"ד"]]
*'''רשת גני חב"ד''' - נוסד בשנת [[תשמ"ב]], וכיום כולל קייטנות, צהרונים, ורשת של תשעה גני ילדים לקהילה היהודית.
*'''המרכז הספרדי''' - מבנה שהוקם הוקם בשנת [[תשמ"ט]], וכולל בתוכו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז הספרדי משמש את קהילות יוצאי [[בוכרה]] ו[[גיאורגיה]] שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי וביוזמת חב"ד . נבנה על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה. כיום מתנהל באופן עצמאי, וכיום מתנהל עצמאית ללא קשר לחב"ד).
*'''בית כנסת "היכל מנחם-ליובאוויטש"''' - הוקם בשנת [[תשמ"ו]] ברובע 9 בווינה וזכה כי . הרבי יאמר אמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה{{מקור}}. הרב בידרמן משמש כ[[רב]] בית הכנסת.
*'''מעונות יום "עולם חדש"''' - הוקם בשנת [[תשנ"ב]] בפארק "פרטר" בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.
*'''מוסדות חינוך "קמפוס לאודר חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשמ"ד]] כחטיבת ביניים בהמשך נפתח בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. בשנת [[תש"ס]] נפתח נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש. ובשנת בשנת [[תשע"ד]] הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר (שגריר ארצות הברית לאוסטריה ולאחר מכן נשיא הקונגרס היהודי העולמי). בניית הקמפוס החלה בשנת [[תשנ"ט]] ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסטרי וראש ממשלת ישראל דאז, [[בנימין נתניהו]]. בשנת [[תשס"ח]] הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=19886 אוסטריה חגגה עם הנשיאים]}}.
*'''מוסדות גן שרה - חב"ד''' - כולל נוסדו בשנת [[תשס"ב]] וכוללים גן ילדים ו[[תלמוד תורה]]. נוסדו בשנת [[תשס"ב]], וממוקמים ברובע ה-19 בווינה. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע"ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה.
*'''בית חב"ד, רובע 2 וינה''' - נוסד בשנת תשס[[תשע"ב א]] וכולל [[בית כנסת]], מרכז תורני, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ומרכז ובית אירוח לתיירים.
*'''מרכז קהילתי "בית הלוי-חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשס"ו]] ע"ש ובנדבת מר בעזרת הנדיבים [[לב לבייב]]ו[[צבי הירש בוגולובוב]] ועוד תורמים. המרכז כולל בית כנסת, תלמוד תורה, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27335 נחנך מרכז "בית הלוי" בוינה] - דיווח באתר חב"ד און ליין}}.
*'''לאודר ביזנס סקול''' - נוסד בשנת [[תשס"ג]]. זו זוהי אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האונברסיטה האוניברסיטה שוכן ברובע ה-19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבנין הבניין המרכזי ההיסטורי הוא ארמון הנסיכות ההיסטורי של המלכה מריה תרזה.
*'''המכון למורשת היהדות''' - פועל בצמוד לאוניברסיטה "לאודר ביזנס סקול". מציע מעונות, ומציע מעונות וחדר חדר אוכל [[כשר ]], כמו גם שיעורי תורה ואירועי [[שבת וחג]] ו[[חג]].
*'''בית הכנסת אהל אברהם''' - נוסד בשנת [[תשס''"ח]] והנו גם בית חב"ד ומרכז קהילתי המשרת את יהודי הרובע ה19 ה-19 בווינה{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=51826 וינה מציגה, כך בונים מרכז יהודי עדכני לצעירים] - דיווח באתר שטורעם}}.
==התייחסות מהרבי==
[[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ([[סיוון]] [[תש"נ]])]]עם הגיעו של הרב בידרמן לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, פעל הרבי פעל אישית ובאמצעות אחרים להשפיע עליו כנער שישאר שיישאר ללמוד בישיבת חב"ד שם. לקראת הבר מצוהה[[בר מצווה]], התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו ב[[צרפת]] הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.
ביום [[כ"ד בחשוון]] [[תשמ"ה]] הגיעו בני ה[[אדמו"ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב, (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר) , בשליחות אביהם , ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"{{הערה|[[בית חיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], [http://yomanim.com/images/e/ec/%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%94_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%22.pdf כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם כשנשאל שנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין הסב האדמו"ר את ראשו בשתיקה משך זמן ואחר נענהממושכת ונענה: "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.}}.
בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארה"ב באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק. , בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי לצערו הוא נאלץ לסרב לבקשתם שכן המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.
==משפחתו==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243653 לא להתייאש]''' - הרב בידרמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759 מסר מהרבי, רגע לפני שד"ר ויקטור פראנקל התייאש] - הרב בידרמן מספר על הקשר בין ד"ר פרנקל לרבי
* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID={{קישור חבד און ליין|101575 |סיפורים אישיים ומסר עוצמתי ● בנאום המרכזי בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ז בכפר חב"ד]{{col||כ' כסלו תשע"ז}}* [http{{קישור שטורעם|9782|news|אוסטריה://shturem.net/index.php?section=news&id=9782 אורות וצללים, ראיון "עם הרב בידרמן במדור מילה של חסיד|מנחם בן שלמה|ז' בחשוון תשס" על הרב בידרמן] - אתר שטורעםז}}*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID={{קישור חבד און ליין|99372 |מסרו לאדמו"ר מלעלוב: "הנכד בווינה - פועל גדולות ונפלאות"] - , מתוך שבועון "משפחה"||ב' אלול תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}