10,583
עריכות
מ
החלפת טקסט – "וכה"ג" ב־"וכהאי גוונא"
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←אמירתה) |
מ (החלפת טקסט – "וכה"ג" ב־"וכהאי גוונא") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | אמנם כל זה אינו אלא מצד חיצוניות ה[[נשמה]] - בחינת [[נר"ן]] שבה, הנמשכת ויורדת להיות במדריגת נברא, וכמו שאומרים ב[[תפילה]] ביחס לנשמה: "אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי וכו'", מה שאין כן פנימיות ועצם הנשמה, שאינה בגדר נברא ח"ו אלא "דבר אחד ממש עם אלקותו ית'", עליה נאמר: "[[נשמה]] שנתת בי טהורה היא". | ||
==טעם הברכה== | ==טעם הברכה== | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי עסק התורה ומצות והתפלה הוא גם כן ענין מסירת נפש ממש, כמו בצאת הנפש מ[[הגוף]] במלאת שבעים שנה, שבשעת התפילה אינה מהרהרת בצרכי הגוף, אלא מחשבתה מיוחדת ומלובשת ב[[אותיות התורה]] ו[[התפלה]] שהן דבר ה' ומחשבתו יתברך, ולכן תקנו בתחלת ברכות השחר קודם התפלה אלהי נשמה וכו' ואתה נפחתה כו' ואתה עתיד ליטלה ממני, כלומר מאחר שאתה נפחתה בי ואתה עתיד ליטלה ממני לכן מעתה אני מוסרה ומחזירה לך לייחדה באחדותך, וכמו שאיתא "אליך ה' נפשי אשא" והיינו על ידי התקשרות מחשבתי במחשבתך ודיבורי בדיבורך באותיות התורה והתפלה ובפרט באמירה לה' לנכח כמו ברוך אתה | ב[[ליקוטי אמרים - פרק מ"א]] מבאר [[אדמו"ר הזקן]] כי עסק התורה ומצות והתפלה הוא גם כן ענין מסירת נפש ממש, כמו בצאת הנפש מ[[הגוף]] במלאת שבעים שנה, שבשעת התפילה אינה מהרהרת בצרכי הגוף, אלא מחשבתה מיוחדת ומלובשת ב[[אותיות התורה]] ו[[התפלה]] שהן דבר ה' ומחשבתו יתברך, ולכן תקנו בתחלת ברכות השחר קודם התפלה אלהי נשמה וכו' ואתה נפחתה כו' ואתה עתיד ליטלה ממני, כלומר מאחר שאתה נפחתה בי ואתה עתיד ליטלה ממני לכן מעתה אני מוסרה ומחזירה לך לייחדה באחדותך, וכמו שאיתא "אליך ה' נפשי אשא" והיינו על ידי התקשרות מחשבתי במחשבתך ודיבורי בדיבורך באותיות התורה והתפלה ובפרט באמירה לה' לנכח כמו ברוך אתה וכהאי גוונא והנה בהכנה זו של מסירת נפשו לה' יתחיל ברכות השחר ברוך אתה כו'. | ||
ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו שמכיון שעל [[נפש האלהית]] שבו נאמר "נשמה שנתת בי טהורה היא" שנתת בי דייקא, מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה כי אם ב[[צדיק|צדיקים]] שבהם הוא להפך שנשמה הטהורה שהיא [[נפש האלהית]] הוא האדם וגופם נקרא בשר אדם. | ב[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ט]] מוכיח אדה"ז מנוסח ברכה זו שמכיון שעל [[נפש האלהית]] שבו נאמר "נשמה שנתת בי טהורה היא" שנתת בי דייקא, מכלל שהאדם עצמו איננו הנשמה הטהורה כי אם ב[[צדיק|צדיקים]] שבהם הוא להפך שנשמה הטהורה שהיא [[נפש האלהית]] הוא האדם וגופם נקרא בשר אדם. | ||