30,234
עריכות
שינויים
←מהותו של הריקוד
במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/11/86.htm מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב], [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/122.htm שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}, שענין הריקודים הוא להרגיל את ה[[גוף]] להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/21/176.htm שיחת ב' כסלו תשי"ד].}}.
===מעלת הריקוד===
בדברי רבותינו נשיאינו מדובר רבות על מעלת הריקוד, עד שאמרו כי "חוט השדרה של חסיד הוא הרגש והיוקר בשלושה דברים, [[סיפור חסידי]], [[ניגון חסידי]], וריקוד דביקות בעיניים סגורות{{הערה|ספר המאמרים תש"ט עמוד 171.}}, ובמקום אחר מובא ש"ריקוד של אהבת אחים חסידי, מביא לפתיחת הלב, ליראת כבוד חסידי ולהשתוקקות ותקווה - החוט המשולש של עבודה שהשרישו רבותינו נשיאינו{{הערה|ספר השיחות תש"א עמוד 96.}}.
גם חסידים עסקו במעלת הריקוד, והיה מורגל בפיהם לדרוש את הפסוק "רגלי החיות כנגד כולם", שריקוד חסידי חי שקול כנגד הכל{{הערה|שבועון כפר חב"ד גליון 530.}}.
על המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] מסופר שהיה מקפיד לקיים ריקוד חסידי בסיום כל התוועדות, והקפיד שכולם ישתתפו בו מתוך שימת דגש על החשיבות של הריקוד בחינוך החסידי.
==זמני הריקוד==