שינויים

מבואר במדרש כי לעתיד הקב"ה עושה כנפיים לצדיקים ושטין ע"פ המים. מבאר אדה"ז, כי כנפיים הם דבר נפרד מהגוף, ואין זו בתולדה, רק הוא נעשה מהמזון כמו שמובא באברהם אבינו שהקריב גרים תחת "כנפי" השכינה, היא בבחינת בירורים מ[[עולם התוהו]] ולכן מקומם הרוחני הוא דווקא תחת כנפי השכינה שנעשים מהבירורים. כמו כן בנשמות הצדיקי' הצדיקים שהיו למטה בעוה"ז בעולם הזה לברר בירורים, ע"י בחי' בחינת הבירורים נעשה להם בחי' כנפיים.

כנפיים אלו של הצדיקים נמשלו לכנפי נשרים - "יעלו אבר כנשרים". ביאור הענין הוא שהנשר הנשר יש לו כח בכנפיו להגביה גופו למעלה מעלה משאר עופות , מכיון שאינו מרגיש כבדות ומשאות גופו, לכן יכול להגביה עצמו מאד ויכול ג"כ גם כן להשפיל את עצמו למטה מטה. והנה מצינו שהנשר בשני כוחות אלו משתמש הנשר, שהוא רחמן על בניו ושומרן בב' אופנים, הא' כשמתיירא שלא יזרקו עליהם חיצים אזי נושאם ע"ג על גבי כנפיו ומגביה אותם למעלה מעלה, כמ"ש ישאהו על אברתו, והאופן הב' כשמתיירא שלא יקדור החמה עליהם יותר מדאי אזי הוא מוריד כנפיו למטה ונושאן תחת כנפיו כמ"ש כמו שכתוב על גוזליו ירחף, נמצא כי הנשר מרמז על [[קו האמצעי]] שבו קיים הכוח לעלות למעלה עד ה[[כתר]] ולרדת למטה עד ה[[יסוד]].

ומזה יובן למעלה בבחינת [[פני נשר]] שב[[מרכבה]] שהוא בחינת [[רחמנות]] ששרשו מקו אמצעי שיורד למטה מטה ויכול להעלות למעלה מעלה, כמו שאנו רואים בדרך "[[מבשרי אחזהאלוק]]" בענין רחמנות למטה שאינו נופל לשון בגשמיות, שלשון רחמנות מתאים רק על עני ואביון שהוא בשפל המדריגה ירחם עליו, וגם על המרחם לא שייך לשון רחמים אלא דוקא כשהוא מרומם בתכלית רוממות המדריגה כמו ל[[משל]], [[מלך]] גדול שהוא מרומם בתכלית אינו יכול לסבול היפוכו יותר מאדם אחר, מפני שהמלך בתכלית הרוממות אינו יכול לסבול על העני ונכאה לבב שהוא בתכלית השפלות שהוא רחוק מהמלך מאד, אבל איש עשיר הגם שהוא שפל לגבי המלך אין שייך לומר לשון רחמנות גדולים עליו שהוא אינו רחוק כ"כ מהמלך וכן איש עשיר על עני אין שייך לשון רחמנות גדולים בו שהעשיר אינו רחוק כ"כ מן העני כמו המלך{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/maamarei/572/5/20&search=%D7%9B%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9D מאמרי אדה"ז תקע"ב ד"ה להבין ע' כ]}}.