שינויים

הסוגיה במסכת ב[[מסכת נידה ]] דנה בנוגע לבגד ל[[בגד]] שהתערב בו דבר אסור [[כלאים]] ואבד בו עד שאי אפשר למוצאו, בהמשך לכך מביאה הגמרא מחלוקת בין [[רב יוחנן ורב ]] ו[[רב ינאי ]] האם הותרה לבישת הלבשת בגד זה ל[[בגדמת]] זה למת. טעמו של רבי יוחנן המתיר הוא משום שסובר שמצוות בטלות לעתיד לבוא , לעומתו רב ינאי אוסר. וזה לשונהלשון הגמרא:{{ציטוט|תוכן=תנו רבנן, [[בגד]] שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים, ולא יעשנו מרדעת לחמור, אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף: זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. אמר ליה אביי, ואי תימא רב דימי: והא אמר רבי מני אמר רבי ינאי: לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. אמר ליה: לאו איתמר עלה אמר ר' יוחנן אפילו לקוברו. ור' יוחנן לטעמיה דאמר ר' יוחנן: מאי דכתיב (תהילים, פח, ו): "בַּמֵּתִים חָפְשִׁי" כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות.|מרכאות=כן|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=37&daf=61b&format=text תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף סא, עמוד א.]}}

הראב"ן והרוקח פסקו כרב ינאי שמצוות אינן בטלות לעתיד לבוא , וממילא אין לקבור מת עם [[בגד|בגדי]] כלאים.

==שיטות הראשונים בפרשנות פרשנות בזמן הביטולומהותו==התוספות{{הערה|נידה שם, דיבור המתחיל : "אמר רב יוסף".}} על מסכת נידה מפרשים שלדעת רב יוחנן אכן מצוות שמצוות בטלות לעתיד לבוא כולל את הזמן לאחרי שיחיו המתים שיהיו פטורים מן המצוות. לעומתם, לעומתם שיטת הרשב"א היא שהכוונה בלשון 'לעתיד לבוא' היא הוא לזמן המיתה בלבד, בטענה כי מצאנו כמה מקומות בש"ס שאפילו זמן סמוך קצר וקצר מכונה אף הוא בלשון זו, "לעתיד לבוא". ומבאר שכוונת רב יוחנן היא שאין החי מצווה על מצוות המת בשעה שהוא מת (ורב ינאי שחולק סובר שאדם מצווה על להפריש את המת מאיסור, כגדול המצווה על הקטן להפרישו מלעשות מעשה אסור), אבל לאחרי שיחיו המתים אין חולק כי כל המצוות יחולו עליהם בכל תוקפם.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38058&st=&pgnum=115 חידושי הרשב"א נידה סא, א].}} וכן ביאר הריטב"א.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40876&st=&pgnum=96 בחידושיו לנדה שם].}} והר"ן בשמו.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14457&st=&pgnum=67 בחידושיו שם].}} גם מלשון הרמב"ם משמע כביאור הרשב"א,{{הערה|1= [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&st=&pgnum=362&hilite= הערות וביאורים], ברוקלין, תשס"ב,.}} (אולם הרבי מסביר כי יתכן וגם הרמב"ם סובר כשיטת התוספות.{{הערה|1=קונטרס "הלכות של תורה שבע"פ שאינן בטלים לעולם" (התוועדויות תשנ"ב חלק א http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\52\1\B0182.tif&ilIF=G&ilSC=30 עמוד 182] הערה 43).}}) וכביאור הרשב"א נקטו כמה אחרונים.{{הערה|1=ראה ספר [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5577&st=&pgnum=258 ברך את אברהם] לר' אברהם פאלג'י.}}{{הערה|שם=יפה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפה תואר לויקרא רבה יג ,ג].}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9229&st=&pgnum=107 סדרי טהרה לנדה סא].}}

בקשר לשיטה זו עולה הדיון האם דבריו של רב יוחנן עומדים בשיטה אחת עם דברי שמואל במסכת שבת: "אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד" התוספות במסכת בבא בתרא{{הערה|עד, א דיבר המתחיל פסקי.}} מביאים בשם רבינו חיים כהן כי שמואל ורב יוחנן חולקים זה עם זה. אולם הרמב"ם מחד גיסא פוסק כשמואל{{מקורהערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=451 הלכות תשובה פרק ט הלכה ב]}} ומאידך גיסא פוסק כרב יוחנן שמותר לקבור את המת עם כלאים. יש מוכיחים מכאן שהרמב"ם סובר כשיטת הרשב"א, או ששיטת שמואל היא רק בתקופה ב[[ימות המשיח#ב' תקופות|תקופה הראשונה ]] של ימות המשיח אולם לאחרי שיחיו המתים - בתקופה הב' יבטלו המצוות,{{מקור}} כרב יוחנן. (כדלהלןבביאורי החסידות). טענה נוספת ישנה כי החולקים על שמואל אינם סוברים שלעתיד יבטלו המצוות ומחלוקתם הוא רק בקשר למצב העולם האם יתרחשו שינויים בטבע.{{מקור|ראה רש"י שם שהכוונה לעשירות ועניות וכו'}} *שבת קנ"א שנים שאין בהם חפץ (ראה רמב"ן ורש"י שם)*רמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ט.*יערות דבש חלק ב דף נ"א (הובא בשדי חמ"ד הנ"ל).

{{להשלים|1.להרחיב את הדעה שביטולם בימות המשיח ראה בשדי חמד בשם היערות דבש, ואולי להוסיף ולהדגיש את ביאור הרבי שהביטול של מצוות מסויימות לכו"ע בימות המשיח.}}היעב"ץ מוכיח שזמן ביטול המצוות יהיה בתחיית ב[[תחיית המתים]], ומסתמך על כך שבכמה מסוגיות הש"ס מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח יקיימו מצוות. כמו לדוגמה: מחששו של רבן יוחנן בן זכאי שאסר אכילת [[חדש]] בזמן הגלות כל יום [[ט"ז בניסן]] מחשש שיטעו מצד ההרגל בעת שיבנה בית המקדש. מוכח שגם לאחרי ביאת המשיח ובניין המקדש יחולו כל חובת המצוות.{{הערה|הגהות יעב"ץ ראש השנה ל, א.}}כשיטה זו כתב גם [[אדמו"ר הזקן ]] במכתבו המודפס בספר ב[[ספר התניא]].{{הערה|אגרת הקודש סימן כו.}}{{הערה|וכך כתב גם בנחלת בנימין שם.}} יש שרצו ליישב הסתירה בין שיטתו זו של רב יוחנן לשיטתו במסכת סנהדרין. (המובאת להלן, שלעתיד יתנו [[תרומות]] [[אהרון הכהן]]), על פי הביאור (בכוונתם {{הערה|1=כוונתם העיקרית היא ליישב קושיית רש"י במסכת סנהדרין המקשה "עולם הבא אין בו לא אכילה ולא ושתייה"{{הערה|1=([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=17&format=text ברכות יז, א].}} ) ואיך יתנו תרומות ומעשרות?) }} כי זמן תחיית אהרן תהיה בתחילת ימות המשיח לפני תחיית המתים של כל ישראל, ובזמן זה עדיין ישמרו וקיימו כל המצוות כולם.{{הערה|1=הרב יעקב עטטלינגר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14415&st=&pgnum=154 ערוך לנר, סנהדרין דף צ, א].}} וביטול המצוות יהיה רק בתחיית המתים.{{הערה|שדי חמ"ד מערכת מ' סעיף ריח.}} 

הרבי מציין כי דבריו תמוהים ואולי יש וכי בדוחק אפשר לומר "דלפעמים גם משך זמן דתחיית המתים נקרא בשם ימות המשיח ובזה מדבר, ודוחק"{{הערה|שם=אגרת הקודש חלק ב|אגרות קודש חלק ב (אגרת ר) עמוד סט.}}

כמו כן עוררו{{הערה|שם=יפה}}, ששיטה זו עומדת לכאורה בסתירה לנצחיות התורה כלל שוכלשון הרמב"התורה היא נצחית ם:{{ציטוט|תוכן=דבר ברור ומפורש בתורה שהיא מצוה עומדת לעולם ולעולמי עולמים אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תהיה מוחלפתתוספת שנאמר (דברים יג, א): "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ.".{{הערה..הא למדת שכל דברי תורה מצווין אנו לעשותן עד עולם. וכן הוא אומר חוקת עולם לדורותיכם.|שםמקור=[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=1&hilchos=1&perek=9&hilite=יפההלכות יסודי התורה פרק ט הלכה א].}}

{{להשלים|כמה שיטות1. רק מצוות לא תעשה, החולקים, והסברה להיפך. 2. מצב העולם יתרומם, ע"ד הרמב"ן והביאור בשיחה. 3...}}גם לדעה המסבירה (שיטת התוספות) את דעת רב יוחנן שמצוות בטלות כוונתו באמת לביטול לאחרי התחייה, ישנם מגוון דעות לאופי הביטול ומשמעותו: