מלחמת ששת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
כל השנה שלאחר מכן המשיך הרבי לדבר על המצב, לתבוע "שינויים" ולנצל את ההזדמנות. במיוחד ב[[חודש תשרי]] שבו השמיע את ה[[מאמר]] ד"ה "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", ב[[התוועדות]] יום שני של ראש-השנה (המאמר הוגה על-ידי הרבי לקראת [[ראש השנה]] [[תשנ"ב]] - עם סיום שנת "אראנו נפלאות"). | כל השנה שלאחר מכן המשיך הרבי לדבר על המצב, לתבוע "שינויים" ולנצל את ההזדמנות. במיוחד ב[[חודש תשרי]] שבו השמיע את ה[[מאמר]] ד"ה "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", ב[[התוועדות]] יום שני של ראש-השנה (המאמר הוגה על-ידי הרבי לקראת [[ראש השנה]] [[תשנ"ב]] - עם סיום שנת "אראנו נפלאות"). | ||
===תחילת המאבק על שלימות הארץ=== | ===תחילת המאבק על שלימות הארץ=== | ||
גרסה מ־00:54, 2 בדצמבר 2016
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה בשנת תשכ"ז, בין מדינת ישראל, לבין כל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.
המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע מהמלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה.
המתיחות שלקראת המלחמה נוצרה כאשר מצרים ושותפותיה הערביות עשו צעדים רבים שאיימו על ביטחונה וכלכלתה של ישראל. השלכות המלחמה בתחומי הפוליטיקה הפנימית של המדינות שהשתתפו בה, הגאוגרפיה המדינית והכלכלה האזורית ומהלך המלחמה הקרה הגלובלית היו מרחיקות לכת וממושכות.
בימים אלו היה עם ישראל בעולם כולו במתח גדול, גם האופטימיסטים בטוחים היו כי דבר נורא עומד ח"ו להתרחש, וכל השאלה היתה רק מה יהיה גודל האסון.
שבוע לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, ביום ל"ג בעומר, דיבר הרבי לפני עשרות אלפי ילדים ובני נוער שהתאספו בתהלוכת ל"ג בעומר לפני בית מדרשו שבברוקלין, ובשיחתו הבטיח בצורה ברורה, כי הקב"ה יוציא את עם ישראל מהמצב הקשה בנצחון גדול, ובניסים ונפלאות.
שבוע ימים לאחר מכן, בבוקרו של יום שני כ"ו באייר תשכ"ז, פרצה המלחמה שהיוותה את התממשות אחת מנבואותיו הידועות "נצחון גדול ובניסים ונפלאות".
תקופת ההמתנה
בה' אייר ה'תשכ"ז הכניס הצבא המצרי כוחות לתוך חצי האי סיני. הדבר לווה בהכרזות על מלחמה כוללת של צבאות ערב נגד ישראל, וגרם לבהלה גדולה אצל היהודים בארץ ובתפוצות.
במהלך התקופה אמר הרבי מספר פעמים כי יתרחשו נסים ונפלאות ואין מה לפחד.
במהלך הפאראד בל"ג בעומר, שבוע לפני פרוץ הקרבות, דיבר הרבי באריכות על כך שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר, ואמר שבסופו של דבר יהיה ניצחון גדול.
דבריו של הרבי הועברו לארץ הקודש על גבי קלטת, והושמעו במספר מקומות, על מנת לחזק את תושבי ישראל.
דבריו של הרבי שודרו פורסמו בהרחבה בעיתונות וברדיו, ועוררו הד נרחב.
מבצע תפילין
| ערך מורחב – מבצע תפילין |
בשבת מברכים סיון, הורה הרבי לצאת לרחובה של עיר, ולזכות יהודים בהנחת תפילין, תוך דגש על חיילי צה"ל.
הרבי ציטט את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך, עליו אומרים חז"ל "אלו תפילין שבראש", ואמר כי הנחת תפילין תרתיע את אויבי ישראל.
המלחמה
ביום שני כ"ו אייר ה'תשכ"ז, יצאו מטוסים של חיל האוויר לשדות התעופה של מצרים וסוריה, והשמידה את מטוסי חילות האוויר שלהם.
במהלך היום הראשון דיווחו מדינות ערב על נצחונות גדולים, דבר שהגביר את החרדה בקרב אזרחי העולם.
הרבי אמר אז שדבריהם אינם נכונים, והוסיף שבקרוב הר הבית יהיה בידינו
לאחר יומיים של קרבות, כבש צה"ל את כל שטח חצי האי סיני, וביום השלישי שלט צה"ל גם על ירושלים העתיקה והר הבית, ולמחרת הסתיים כיבוש שטחי יהודה ושומרון.
ביום החמישי של המלחמה החלה הלחימה גם בחזית הסורית, ולמחרת שלט כבר צה"ל בכל שטח רמת הגולן.
מסקנות מהמלחמה
התוועדויות חג השבועות ושבת קודש פרשת בהעלותך, ט' בסיוון ה'תשכ"ז, היו סמוכות לניצחון במלחמה. במהלכן הרחיב הרבי על משמעות המאורעות בארץ הקודש.
הרבי אמר, שבקריאת התורה של החג רמוזים המאורעות, בפסוק: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". בפלפול הלכתי עמוק העלה את המסקנה כי למצרים העכשווית דין מצרים הקדומה, מבחינת ההלכה, ובהתאם לכך הסביר את משמעות הפסוקים בהתייחסות למאורעות שאירעו בשבוע זה.
הרבי העלה, בין השאר, על נס את האחדות שקדמה והביאה להצלחה באה"ק, ואת תוצאות ההצלחה בכיוון של "ואביא אתכם אלי". עוד אמר: מסירות הנפש שגילו יהודים בארץ הקודש - אין לה מקור בחישובים הגיוניים מפוכחים, כי אם נובעת היא מעצמותו הפנימית של עם ישראל, של גוי קדוש הרוצה בארץ הקודש.
בהמשך הדברים עמד הרבי על גילוי נוסף של עצמות הנפש היהודית - ההתרגשות וההתעוררות שבפגישה עם הכותל המערבי: אלפים ורבבות התעוררו והתקרבו אל הקב"ה, ואכן אירע כאן "נס" (מלשון התעלות, דוגמאת נשיאת נס). כשנראה עין בעין כי יש בורא ומנהיג לעולם.
ניצול ההתעוררות
הרבי דרש להשתדל, שההתעוררות של בני-ישראל לתשובה תנוצל לעניינים מעשיים, בקיום המצוות, ואז תהיה נצחית וברת-קיימא ותהווה הכנה קרובה לביאת המשיח: האחריות והזכות התמידית, המוטלת על כל איש ישראל, לקרב יהודים אחרים ליהדות, קיימת עתה ביתר שאת, ובמיוחד בעניין של הנחת תפילין, שהשעה צריכה לכך, ועדיין יש צורך בסגולה של "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" שלפי חז"ל הכוונה לתפילין.
בהזדמנויות רבות חזר הרבי והדגיש את החשיבות המיוחדת בשעה זו להנחת תפילין ולזיכוי אחים רחוקים במצווה גדולה זו, הן כסגולה להצלחת העם והן כנקודת אחיזה להבאת ההמונים לידי התקרבות מעשית ומתמדת אל הקב"ה ואל תורתו ומצוותיו.
כל השנה שלאחר מכן המשיך הרבי לדבר על המצב, לתבוע "שינויים" ולנצל את ההזדמנות. במיוחד בחודש תשרי שבו השמיע את המאמר ד"ה "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול", בהתוועדות יום שני של ראש-השנה (המאמר הוגה על-ידי הרבי לקראת ראש השנה תשנ"ב - עם סיום שנת "אראנו נפלאות").
תחילת המאבק על שלימות הארץ
|
| ערך מורחב – שלימות הארץ |
מיד לאחר סיום המלחמה החל הרבי לדבר על האיסור במסירת חלקים מארץ ישראל לערבים.
הרבי הוסיף כי היה צריך מיד עם כיבוש השטחים לגרש משם את כל הערבים, על מנת שלא יטענו אחר כך בעלות עליהם.
קישורים חיצוניים
- קטעי עיתונות מערב המלחמה בו מבשרים עיתוני ישראל כי הרבי מליובאוויטש מבטיח ניצחון גדול לישראל ויש להשאר בארץ הקודש
- שלום בער קרומבי, הפרוטוקולים חושפים: המדינאים בצמרת השלטון תכננו מראש להחזיר את העיר העתיקה, שבועון בית משיח גליון 927 עמוד 32
| מלחמות ישראל | ||
|---|---|---|
| מלחמות | מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד) | |
| פעולות ומבצעים | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) | |