12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "יחידות " ב־"יחידות "
הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או"ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור ודומיה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שיך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&CategoryID=254. זכותינו על הארץ] באתר צעירי חב"ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולם לדרוש זכות על ארצו הברית למרות שגרו בה.
הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על [[ארץ הקודש]] היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות ש[[הקב"ה]] הבטיח ל[[אברהם אבינו]] "לזרעך נתתי את כל הארץ הזאת"{{הערה|בראשית פרק י"ב פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח [[הקב"ה]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|"והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה| "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.}}. וכן ב[[יציאת מצרים]] הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"{{הערה|שמות פרק ו' פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של [[הקב"ה]] מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות היחידות ה[[יחידות]] שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ"ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.
מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ"ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.
לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=262&CategoryID=213 "שטחים תמורת שלום", שאלה מגמתית]. באתר צעירי חב"ד}} משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.
הרבי אמר ביחידות ב[[יחידות]] לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:
{{ציטוט|תוכן=האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?|מרכאות=כן}}