פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 15 בתים ,  10:28, 31 באוקטובר 2016
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=השמרו והזהרו מאד מאד על ה[[תורה]] ועל ה[[תפילה|עבודה שבלב זו תפלה]] בכוונה, להתחיל כולם יחד כאחד מלה במלה ולא זה בכה וזה בכה וזה דומם וזה משיח שיחה בטילה, ה' ישמרנו. ועיקר הסיבה וגרמא בנזקין הוא מהיורדים לפני התיבה, שהוא הפקר לכל הרוצה לפשוט רגליו החוטף אפרתי או מחמת שאין גם אחד רוצה וכו'. ואי לזאת זאת העצה היעוצה ותקנה קבועה חוק ולא יעבור עוד ח"ו, דהיינו לבחור אנשים קבועים הראוים לזה על פי הגורל או בריצוי רוב המנין. דהיינו שמתפללים מלה במלה בדרך המיצוע בקול רם ולא מאריכים יותר מדאי ולא מקצרים וחוטפים ח"ו. ועליהם מוטל חובה לירד לפני התיבה כל אחד ואחד ביומו אשר יגיע לו ולאסוף אליו סביב סמוך כל המתפללים בקול קצת על כל פנים, ולא בלחש ולא חוטפים ח"ו וכמבואר בתקנות ישנות בכמה עיירות|מקור=[[קונטרס אחרון - פרק ט']]}}
== מקום ה[[שליח השליח ציבור]] ==
המקום המיועד ל[[שליח לשליח ציבור]] בבית הכנסת, נבדלות בעדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת.
יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'" {{הערה|1=[[תהלים]] ק"ל, א.}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
על פי [[מנהג חב"ד]], האבל במשך שנת האבילות נוהג לעלות כ[[שליח כשליח ציבור]] לכל התפילות (למעט בימים שבהם מתפללים [[תפילת מוסף]]). [[הרבי]] עולה כשליח ציבור באופן קבוע (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]].
[[הרבי]] עולה כ[[שליח ציבור]] באופן קבוע (חוץ מהשנים [[תש"ד]], [[תש"י]], [[תשכ"ה]] ו[[תשמ"ח]]) בימים: [[ו' תשרי]], [[יו"ד שבט]], [[כ"ב שבט]], [[כ' אב]].
==ראו עוד==
*[[חזרת הש"ץ]]
39,916

עריכות