39,916
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
תרגום: מט"ט הוא [[סוס]] של ה[[תפארת]], שבו מתלבשים כל הספירות, והוא כגוף שעליו רוכבת הנשמה, וכשהקב"ה מסתלק ממנו נשאר בבחינת אלם בלי קול ודיבור, נמצא שהקב"ה הוא הקול והדיבור של כל המלאכים.
[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|תורה אור על מגלת אסתר צא, ב}} מבאר את עניינו: עניינו של [[שם מ"ה]] (שהוא שורש ה[[אדם]]), שהמילוי הוא באלפי"ן ואל"ף הוא יו"ד וי"ו יו"ד, היינו וי"ו המחבר יו"ד עלאה עם יו"ד תתאה כענין "עושה שלום במרומיו", והיינו ע"י בחינת הבטול הנמשך להם. וזהו בחינת "אנפי רברבי" שבכרובים (שהיו בצורת פני אדם), שנמשך מבחינת [[מוחין]] יותר, שזהו ההפרש בין גדול לקטן שלפי שכלו יהולל איש כנודע. והמוחין הן בחי' בחינת בטול הנמשך לו. ולכן זקן מיושבת דעתו, מפני שיש לו בחינת בטול יותר. מה שאין כן בחור יש לו רתיחת הבחרות מפני שלא נמשך בו בחי' בחינת בטול כ"כ. וזהו ענין "אנפי זוטרי" שבכרובים, בבחינת [[מט"ט]] שנקרא נער ובבחי' ובבחינת כרוב זה נמשך שפע בח"י אלף עלמין.
וממט"ט נמשכת דרגה נוספת של המשכת אלקות בבחינת [[עשייה]] גשמית ב[[תורה]] על הר סיני. והמשכה זו היא בבחינת סוסים, סוס בגימטריא ב"פ ג"ס. שהוא מ[[שם ס"ג]], שהוא למעלה משם מ"ה. כי כדי להמשיך אור בעשייה גשמית מוכרח להיות הארה מלמעלה מעלה, והיא בחינתו של גבורת הסוס לרוץ למקום שאין הרוכב יכול להגיע שם, וריצת הסוס גדולה מריצת אדם היא בחינת הכרוב הנמשך במלאכים שאינו רץ כ"כ כמו הסוסים.