12,050
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "הסתלקות " ב־"הסתלקות "
לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ודא"ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.
ראשית הקבוצה היא ככל הנראה בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]], והמשכה בימי [[אדמו"ר המהר"ש]]. בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב [[נחום טוביה מפיראטין]], הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]], הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]], הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] והרב [[אריה לייב זיבוב]] (אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]) והרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ור' [[יחיאל הלפרין]] (אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]). לאחר [[הסתלקות ]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג ב[[תשרי]] תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה.
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם תריס ומגן כנגד ההשכלה והציונות.