שיחה:נורה חשמלית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
:::האם אדמו"ר הרש"ב כותב על חשמל? על פניו לביקורת שכתבת אין מקורות נחרצים... א. מנין לך מטרתם האפלה של משאילי המילה? ב. ישנם כמה פירושים בענין, ולכמה דעות הכוונה ב"'''כעין''' החשמל" היא שאותו מראה אלוקי הי' נראה '''כמו''' ניצוץ אש בוהק. דהיינו שהחשמל הוא רק משל למראה האלוקי. ג. ראיתי מביאים מתרגום השבעים (אך אינני יודע אמינות המקור), שתרגמו חשמל - "אלקטרון", אשר הוא הכח החשמלי. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:37, כ"ט באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(2 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>''' | :::האם אדמו"ר הרש"ב כותב על חשמל? על פניו לביקורת שכתבת אין מקורות נחרצים... א. מנין לך מטרתם האפלה של משאילי המילה? ב. ישנם כמה פירושים בענין, ולכמה דעות הכוונה ב"'''כעין''' החשמל" היא שאותו מראה אלוקי הי' נראה '''כמו''' ניצוץ אש בוהק. דהיינו שהחשמל הוא רק משל למראה האלוקי. ג. ראיתי מביאים מתרגום השבעים (אך אינני יודע אמינות המקור), שתרגמו חשמל - "אלקטרון", אשר הוא הכח החשמלי. -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 13:37, כ"ט באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(2 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>''' | ||
::1. איך אתה מפרש מילים אלו של הרש"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=52] {{ציטוטון|עד שלא פחדה ולא רעדה נפשם לנגוע גם בהתורה הכתובה ולעשותה כספר דה״י, חדברים שאינם לפי רוחם וסדרוה בסדר הנאות להם.}}. 2. אשמח לקבל מקור ברור שיש קשר בין המילה חשמל לבין אור גשמי כל שהוא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באב ה'תשע"ו, למניינם 13:43, 2 בספטמבר 2016 (UTC) | ::1. איך אתה מפרש מילים אלו של הרש"ב [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3122&st=&pgnum=52] {{ציטוטון|עד שלא פחדה ולא רעדה נפשם לנגוע גם בהתורה הכתובה ולעשותה כספר דה״י, חדברים שאינם לפי רוחם וסדרוה בסדר הנאות להם.}}. 2. אשמח לקבל מקור ברור שיש קשר בין המילה חשמל לבין אור גשמי כל שהוא. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' כ"ט באב ה'תשע"ו, למניינם 13:43, 2 בספטמבר 2016 (UTC) | ||
::#אני מפרשם כפשוטם, שהציונים הארורים הפכו את התורה לסיפורי גבורה לאומית. | |||
::#להלן ממפרשי המקרא על "כעין החשמל": | |||
::::;רש"י: | |||
::::{{קטן|חשמל - מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש . .}} ויתכן שיהא חשמל '''שם העין''' שהוא קרוב לעין האש. כי אמר חשמל מתוך האש. ואמר כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה, ואמר במראה השניה וממתניו ולמעלה '''כמראה זוהר''' כעין החשמל. | |||
::::;מצו"ד: | |||
::::כגוון החשמל '''הנראה מתוך האש''' והוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד '''שכמעט''' לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא. | |||
::::;מצו"צ: | |||
::::החשמל הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן. | |||
::::מקווה שזה מספיק -- [[משתמש:ד. שטרן|דָּרַךְ כּוֹכָב]] • [[שיחת משתמש:ד. שטרן|שיחה]] • 14:15, כ"ט באב, [[שנת הקהל|הקהל]] ה'תשע"ו ''<font size="1">(2 בספט' למניינם)</font>'', [[בשורת הגאולה|ימות המשיח]] • '''<span style="color: indigo">יחי המלך המשיח!</span>''' | |||
גרסה אחרונה מ־16:15, 2 בספטמבר 2016
אולי כדאי לכתוב גם על ה"חשמל" המקורי שבמרכבה (עתים חשות עתים ממללות וכו'), קריאה ללהתראות... -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 21:56, כ"ו באב, הקהל ה'תשע"ו (30 באוג' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- חשבתי שתהיה כאן השתלחות בקוראי האלקטרוניקה בשם קדוש..
• כתית למאור • בית הבד 18:29, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
- אם אדמו"ר הרש"ב מקדיש דפים רבים להשתלחות בשפה העברית, שלא נקדיש אנו מילה או שניים?? --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
- האם אדמו"ר הרש"ב כותב על חשמל? על פניו לביקורת שכתבת אין מקורות נחרצים... א. מנין לך מטרתם האפלה של משאילי המילה? ב. ישנם כמה פירושים בענין, ולכמה דעות הכוונה ב"כעין החשמל" היא שאותו מראה אלוקי הי' נראה כמו ניצוץ אש בוהק. דהיינו שהחשמל הוא רק משל למראה האלוקי. ג. ראיתי מביאים מתרגום השבעים (אך אינני יודע אמינות המקור), שתרגמו חשמל - "אלקטרון", אשר הוא הכח החשמלי. -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 13:37, כ"ט באב, הקהל ה'תשע"ו (2 בספט' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- 1. איך אתה מפרש מילים אלו של הרש"ב [1] "עד שלא פחדה ולא רעדה נפשם לנגוע גם בהתורה הכתובה ולעשותה כספר דה״י, חדברים שאינם לפי רוחם וסדרוה בסדר הנאות להם.". 2. אשמח לקבל מקור ברור שיש קשר בין המילה חשמל לבין אור גשמי כל שהוא. --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ט באב ה'תשע"ו, למניינם 13:43, 2 בספטמבר 2016 (UTC)
- אני מפרשם כפשוטם, שהציונים הארורים הפכו את התורה לסיפורי גבורה לאומית.
- להלן ממפרשי המקרא על "כעין החשמל":
- רש"י
- חשמל - מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש . . ויתכן שיהא חשמל שם העין שהוא קרוב לעין האש. כי אמר חשמל מתוך האש. ואמר כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה, ואמר במראה השניה וממתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין החשמל.
- מצו"ד
- כגוון החשמל הנראה מתוך האש והוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא.
- מצו"צ
- החשמל הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן.
- מקווה שזה מספיק -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • 14:15, כ"ט באב, הקהל ה'תשע"ו (2 בספט' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- אם אדמו"ר הרש"ב מקדיש דפים רבים להשתלחות בשפה העברית, שלא נקדיש אנו מילה או שניים?? --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים כ"ח באב ה'תשע"ו, למניינם 18:30, 1 בספטמבר 2016 (UTC)
