פורטל:אישי חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>חסידי רבותינו נשיאנו</big>|{{שם הדף המלא}}/חסידי רבותינו נשיאנו}} | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>חסידי רבותינו נשיאנו</big>|{{שם הדף המלא}}/חסידי רבותינו נשיאנו}} | ||
{{{{שם הדף המלא}}/חסידי רבותינו נשיאנו}} | {{{{שם הדף המלא}}/חסידי רבותינו נשיאנו}} | ||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | |||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|<big>חסידים נוספים</big>|{{שם הדף המלא}}/חסידים נוספים}} | |||
{{{{שם הדף המלא}}/חסידים נוספים}} | |||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת תחתונה}} | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
</div> | </div> | ||
{{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}} | {{פורטל:אישי חב"ד/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}} | ||
גרסה מ־00:13, 30 באוגוסט 2016
באנציקלופדיה החב"דית חב"דפדיה אלפי ערכים העוסקים בדמויות ההוד של תנועת החסידות הכללית וחסידות חב"ד בפרט. החל מגדולי החסידות - תלמידי הבעל שם טוב והרב המגיד ממזריטש, וחצרות חסידיות רבות ומפוארות שהסתעפו מהם, ממשיך בחסידי ותלמידי רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד עד לגדולי החסידות בזמננו. תיאורים ומאפיינים תוארו החסידים ומשנתם מהם משכילים, עובדי ה', רבנים ושלוחים.
בחסידות חב"ד בכל הדורות תפסו מקום של כבוד דמויותיהם של חסידים גדולים בתורה ובעבודת ה', שמותיהם שגורים בפי חסידי הדורות הבאים, וסיפורים מתהלכים סביבם מדור לדור. גם אמרות שנאמרו בפקחות חסידית, ואף ניגונים שחברו חסידים בעלי מנגנים, מושרים בהתוועדויות חסידיים ומעוררים לעבודת ה'.
תשומת-לב רבה נתונה לסיפורי החסידים, על גדולתם בתורה וביראת ה', על הדרך בה התקרבו לחסידות חב"ד, על היחס שקיבלו מהרבי ועל דרכם בעבודת ה' על-פי דרך החסידות. הפורטל שלפניכם מרכז את ערכי האישים של חב"דפדיה בהתאם לדורות בהם חיו, השתייכותם ופעולותיהם.
 |
רבי דובער שניאורי - האדמו"ר האמצעי (ובאידיש מכונה דער מיטלער רבי) הוא האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חב"ד וממשיך דרכו של אביו, אדמו"ר הזקן. נולד בט' כסלו תקל"ד לרבי שניאור זלמן וסטערנא. קבע את מקום משכן החסידות בעיירה ליובאויטש. הסתלק ביום ט' כסלו תקפ"ח ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין.
חסידי כ"ק אדמו"ר האמצעי:
הלל מפאריטש • שמואל סגל • יקותיאל ליעפלי • יצחק אייזיק מהומיל • חיים שלום מקרופקא • פסח ממלסטובקה • משה שלמה מפאריטש • שמעון הרופא
תלמידי הבעל שם טוב:
פנחס שפירא • מנחם מענדל מויטבסק • יעקב יוסף כ"ץ • דוד לייקס • ברוך • אברהם גרשון מקיטוב • מנחם נחום מצ'רנוביל
תלמידי המגיד ממזריטש:
אברהם הרופא • דייטשל • ברוך ממז'יבוז • לוי יצחק מברדיטשוב • משולם זוסיא מאניפולי • חיים וואלפער • אלימלך מליז'נסק
חסידי קאפוסט:
חיים מאיר הילמן • יוסף רוזין • דובער אפרת • נחום טוביה מפירטין • אברהם לובנוב
 |
על החסיד רבי משה וילנקר, שהיה ידוע כ"חסיד פנימי", אמר אדמו"ר האמצעי: אצל רבי משה, משועבדים גם הרגלים להשגת אלקות. לפני הסתלקותו אמר ר' משה על עצמו, שביכולתו לתת דין וחשבון על כל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו בעשר השנים האחרונות.
| |
| ציור המתאר את רבותינו נשיאינו וחסידים בחזית בניין 770
נראים (מימין לשמאל): הרב ישראל ג'ייקובסון, הרב יצחק הורביץ, הרב פרץ מוצקין, הרב ניסן מינדל, הרב מענדל פוטרפס, הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב אברהם אליהו אקסלרוד, אביו של הרבי הרב לוי יצחק שניאורסון, סביו של הרבי הרב מאיר שלמה ינובסקי, הרבי הרש"ב, הרב מרדכי אייזיק חודקוב, אדמו"ר הזקן, הרבי, הרבי הצמח צדק, הרבי הריי"צ, אחיו של הרבי הרש"ב הרז"א, הרב חיים שאול ברוק, הרב אלחנן דוב מרוזוב, הרב שלמה אהרון קזרנובסקי, הרב פיניע אלטהויז. |
סמיכה לרבנות
בהתוועדות כ"ד טבת בשנת תשי"ב עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות בש"ס ופוסקים ויקבלו סמיכה להוראה עוד לפני חתונתם, היות שלעיתים מתעורר צורך בשאלת רב יש צורך שיהיה כל אחד רב בביתו.
בשנת תשל"ו חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת תשל"ט הורה לשלוחים לארץ הקודש שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות. פעם אמר הרבי לבחור ביחידות (תוכן): מקור השם 'הסמכה' נלקח מסמיכת ידי הכהן על ראש הקרבן בבית המקדש. כשם שאז היה הכהן סומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן כך צריך להשקיע את כל הכוחות בלימודי ההסמכה לרבנות.
בשמחת-תורה תשל"ו ביאר הרבי בהרחבה את ההכרח בקבלת הסמיכה להוראה, והוסיף כי לאחר קבלתה יש להמשיך בלימוד לקבלת הסמכה לדיינות.
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש
בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש נוסד בשנת תשל"ו כגוף המאגד את רבני חב"ד.
הגוף הוקם ביוזמת הרבי בשנת תשל"ו, בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה מהרבי להקמת בית הדין נתקבלה בחודש מנחם אב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זוין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.
במשך השנים עבר בית הדין שיינוים בהרכבו, כיום בית הדין מונה שבעה מרבני חב"ד.
מכון הלכה חב"ד
מכון הלכה - חב"ד הינו מוקד הלכתי חב"די המופעל על ידי רבנים ומורי הוראה בקהילות חב"ד בארץ הקודש, המעניק מענה לשאלות הלכתיות פרקטיות של חסידי חב"ד. המכון מתהדר בנגישות שלו לציבור ובתשובות מהירות לשואלים.
כיום משתתפים במכון למעלה מ - 40 רבני חב"ד מכל רחבי ארץ הקודש.
רבני חב"ד בעבר:
שאול דב זיסלין • שמואל לויטין • יהודה קלמן מארלו • אהרון יעקב שווי • שניאור זלמן גרליק • לוי ביסטריצקי • אברהם חיים נאה • שלום דובער ליפשיץ • לרשימה המלאה •
רבני חב"ד בהווה:
יצחק יהודה ירוסלבסקי • טוביה בלוי • עזריאל חייקין • יוסף שמחה גינזבורג • מאיר אשכנזי • לרשימה המלאה •
רבנים החתומים על פסק הדין שהרבי הוא המלך המשיח:
מנחם מענדל גלוכובסקי • מאיר גרינברג • יוסף יצחק ווילשאנסקי • דוד חנזין • שלמה זלמן לבקיבקר • צבי אלימלך טורנהיים מלווקע • אהרן רוזנפלד • לרשימה המלאה •
- כתבו ערכים מבוקשים בנושא אישי חב"ד. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים או זקוקים להשלמה.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא אישי חב"ד שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו איורים ותמונות המצוינים בתמונות ואיורים מבוקשים.
- כתבו, שפרו ואתרו ערכים נבחרים, הוסיפו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים ל"הידעת?". ערכים נבחרים, תמונות נבחרות וקטעי הידעת? מוצגים דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
| רשימת הערכים המבוקשים | |||
|---|---|---|---|
|
