קונטרס בית רבינו שבבבל

בכ”ף מר-חשון תשנ"ב הוציא הרבי קונטרס בשם “בית רבינו שבבבל”, בו מפליא הרבי במעלת 770 מקומו של נשיא הדור. מאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו.

התבטאויות מיוחדות בקונטרס

התבטאויות מיוחדות בהפלאת המקום בו התפלל וממנו פעל אדמו"ר הריי"צ בעשר שנותיו האחרונות בעלמא דין וכיו”ב -נאמרו עוד לפני הדפסת הקונטרס. כך לדוגמה אמר הרבי בשבת פרשת האזינו תש”נ ש”כיון שזהו ביתו של הקב”ה - הרי בודאי שכ”ק מו”ח אדמו”ר (ביחד עם כל הצדיקים) נמצא באותו מקום שבו נמצא הקב”ה”!

החידוש והייחודיות בקונטרס “בית רבינו שבבבל”, הוא במימד הנצחיות שמעניק הרבי לבית קדוש זה: לאחר שקובע הרבי שבבית רבינו שבבבל ישנה השראת וגילוי השכינה מעין ודוגמת השראת וגילוי השכינה בבית המקדש, וממקום זה נמשך השראת וגילוי השכינה לכל המקומות הקדושים בעולם כולו, ובית זה נקרא בשם “תלפיות”, שכל פיות פונות בו כבבית המקדש,

[ולהעיר מהליקוט שיצא לאור לשבת תרומה תשנ”ב (לקו”ש חל”ו עמ’ 128 הערה 49), בו מפליא הרבי עוד יותר וקובע כי בבית המקדש עיקר השראת השכינה היא במקום המקדש, ולא בבניין עצמו -ואילו בבית רבינו שבבבל, הרי הקדושה היא בבית עצמו!]

מוסיף הרבי ואומר, שעיקר עניינו של בית רבינו שבבבל הוא הגאולה וקיבוץ כל הבתי כנסת לארץ ישראל -הרי הוא מקום המקדש גופי’ דלעתיד, ובו יתגלה המקדש דלעתיד ומשם ישוב לירושלים.

-בכך, למעשה, קבע הרבי שעד לרגע בו ירד בית המקדש השלישי, יתחבר ל-‏770 וימשיך יחד איתו לירושלים -הרי 770 ממשיך להיות בית המקדש מעט העיקרי של זמן הגלות, שבו שורה ומתגלה השכינה בדוגמת השראתה בבית המקדש בירושלים.

ויש גם התבטאויות מפורשות אודות נצחיות הקדושה במקום זה: ”המקום הקבוע ד”בית רבינו”, בית הכנסת ובית המדרש שלו, המרכז של ליובאוויטש במשך עשר שנים (תקופה שלימה) האחרונות (”הכל הולך אחר החיתום”) דכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו בחיים חיותו בעלמא דין, וגם לאחרי הסתלקותו קדושה לא זזה ממקומה, ואדרבא, באופן ד”מעלין בקודש”, “מוסיף והולך”, עד ביאת גואל צדק”. ובהמשך:”העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מ”בית רבינו” (”770”) הולכת ונמשכת וביתר שאת וביתר עז . . ונמצא ש”בית רבינו, (”770”) הוא בבחינת “תלפיות”, “תל שכל פיות פונים בו”, יותר מיובל שנים (ת”ש -תש”נ), “עד עולם”“.

זמן הוצאת הקונטרס

כאשר מתבוננים בזמן בו בחר הרבי להוציא לאור קונטרס עמוס ביטויים אודות נצחיות השראת השכינה בבית רבינו שבבבל -זמן קצר קודם כ"ז אדר תשנ"ב וג' תמוז תשנ"ד -והיחס המיוחד של הרבי לקונטרס זה, שמאז שהקונטרס יצא-לאור החזיק הרבי את הקונטרס בתוך הסידור שלו, ומעולם לא הוציאו (שלא כשאר הקונטרסים שהרבי החזיק אותם בתוך הסידור רק במשך כמה ימים) - מובן שיש בקונטרס זה הוראה ברורה לזמן זה של חושך וערפל:מכאן, מ-‏770, תצא האורה!

בית זה היה הווה ויהיה ביתו של נשיא הדור, בית רבינו שבבבל. גם בתקופה זו, כאשר עינינו הגשמיות אינן זוכות לראות את נשיא דורנו באופן של “מלך ביופיו תחזינה עיניך” -מכאן יוצא אורו לעולם כולו, מכאן משפיע הוא חיים ואלוקות לכולנו, ולכאן באים המוני בית ישראל להתקשר לרבי מתוך ידיעה ברורה שכאן, בבית זה, הוא נמצא!

וכפי שהרבי עצמו כותב לקראת סיום הקונטרס, ש”ענין זה מודגש עוד יותר כשרואים במוחש שהולך ונתוסף ביתר שאת וביתר עוז במספר בני ישראל שבאים ל”בית רבינו”, “ברוב עם הדרת מלך” (כולל גם “מאן מלכי רבנן”, ובפרט נשיא (מלך) הדור)“ -והרי כל מי שמבקר ב-‏770 בכל ימות השנה, ובמיוחד בחודש החגים, רואה במוחש את הנהירה ההמונית, לא רק של אנ”ש והתמימים, אלא גם של יהודים מכל העדות והחוגים שבאים להתפלל במחיצת הרבי ולהתבשם מאווירת הקודש השורה במקום בו שורה ומתגלה השכינה בדוגמת בית המקדש.