ראש חודש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:50, 11 ביולי 2016

ראש חודש - היום הראשון לחודש העברי, ביום זה הירח מתחדש ומתחיל להתמלאות שוב, ונקרא מולד הלבנה, ראש חודש הינו יום חג, מכונה גם יום כיפור קטן, ומצווה להוסיף בו בהלל, שמחה, ובסעודה.

פעמים שהחודש הינו 29 יום ופעמים שהוא 30 יום, כאשר החודש הינו 30 יום גם היום האחרון של החודש מכונה 'ראש חודש' וננהג במנהגי ראש חודש אף שהוא בעצם סוף החודש.

בזמן שבית המקדש היה קיים היה יום זה נחגג בצורה מיוחדת, מכיוון שקביעת תאריך 'ראש חודש' היתה על ידי קידוש החודש, בית הדין הגדול היה מחכה לזוג עדים שיעידו שראו את הירח המחודשת, וברגע שהיו מסיימים לחקור את אמינות העדים היה בית דין יוצא בהכרזה על התחלפות החודש ותחילתה של החודש הבא, ואותו היום היה מנוצל ל'חגיגות' ושמחה בבית המקדש.

מנהגי ראש חודש

יעלה ויבוא - מוסיפים בתפילות שמונה עשרה ובברכת המזון את הקטע 'ויבוא'.
הלל ומוסף - אומרים הלל אך לא שלם, ומתפללים תפילת מוסף לראש חודש. כאשר חל בשבת אומרים תפילת 'אתה יצרת' בתפילת המוסף במקום תפילת 'תקנת שבת'
קריאת התורה - בראש חודש נוהגים לקרוא בתורה גם אם לא חל בימי הקריאה ועולים לתורה ארבעה אנשים^[1] וקוראים פרשת מוספי ראש חודש שבחומש במדבר ומוסיפים לקרוא החל מתחילת פרשת תמידין ויום השבת כדי שיהיה מספיק לקריאה לארבעה אנשים. (חוץ מראש חודש טבת שחל תמיד בימי החנוכה שקוראים בקריאת ראש חודש שלשה אנשים והרביעי קורא בפרשת היום של חנוכה). כשחל ראש חודש בשבת קוראים פרשת ראש חודש לעליית המפטיר וקוראים בהפטרה מעניין ראש חודש.

כל מנהגים אלו נוהגים במשך חודשי השנה חוץ מראש חודש תשרי שהוא ראש השנה שאין קוראים בפרשת ראש חודש, לא אומרים הלל^[2] ולא מזכירים ראש חודש בתפילה.^[3]

התועדות - בשנת תש"נ עורר הרבי, שבכל ראש חודש יתאספו יהודים יחד לערוך התוועדויות, ולקשר זאת עם נתינת צדקה^[4].

תהילים עם פירוש רש"י - במכתבו של הרבי הריי"צ בקובץ מכתבים כתב: "מנהג עתיק ללמוד בכל ראש חודש פסוק אחד עם פירוש רש"י, ואפשר להוסיף, עם עוד פירושים, מהקאפיטל בתהילים שהוא מסומן במספר שנות חייו. ואם הקאפיטל מחזיק פחות מי"ב פסוקים, וכן בשנת העיבור, אז כופלים שיעלה במספר חודשי השנה, ואם הוא מרובה בפסוקים אזי לומדים שניים או יותר פסוקים בכל ראש חודש"^[5].
נהוג לא להסתפר בראש חודש (ע"פ צוואת רבי יהודה החסיד).

ראש חודש בחסידות

עם ישראל נמשלים ללבנה - ירח, והגאולה נמשלת למולד הלבנה, בדיוק כפי שכיסוי הירח הינו שלב טכני לפני הגילוי מחדש בתחילת החודש הבא, כך גם הגלות העכשויות בה נמצאים עם ישראל הינה שלב טכני טרם הגאולה.

בשיחות הדבר מלכות של תשנ"ב הרבה הרבי לדבר על חשיבות התקופה כ"רגע לפני הגאולה", ופעמים רבות הזכיר אודות הענין ש"ישראל שנמשלו ללבנה", ושכל הירידה והכיסוי אינו ירידה לצורך ירידה אלא לצורך עליה, ועליה כזאת שבאין ערוך למצב הקודם, והמצב העכשוי דומה לרגעים האחרונים של החודש כאשר הלבנה כבר מכוסה מהעניים כליל אך מוכנה כבר להפציע מחדש.

הרבי עורר באותה תקופה להקפיד ולהוסיף במצוות קידוש לבנה (המבטא את הענין של מולד הלבנה - הגאולה) ומתוך שמחה וריקודים וברוב עם ובציבור.

יום זה נקרא ראש חודש ולא 'תחילת חודש' כי ב'תחילה' לא מחויב שיהיה קשר בין ההתחלה והסוף, מה שאין כן אצל הראש שהוא חלק מכל הגוף והוא נותן חיות גם לאברים הקטנים, כך גם ראש חודש הוא היום שמשפיע לכל ימי החודש.^[6]

ביטול מלאכה

בתלמוד ירושלמי^[7] מובא שנוהגות הנשים שהם בטלות ממלאכה בראש חודש. בתלמוד בבלי בכמה מקומות^[8] כתוב שאין איסור מלאכה בראש חודש לעומת זאת בגמרא מגילה^[9]שבראש חודש קוראים בתורה ארבעה בני אדם לפי שאינו יום מלאכה. ואכן רש"י^[10] מחלק שעל אף שאינו אסור במלאכה לגברים הנשים בטילות ממלאכה כדברי הירושלמי ומוסיף ראיה לכך מהפסוק בתנ"ך^[11] המכנה את ערב ראש חודש "יום המעשה" שמזה מוכח שהיום למחרת שהוא ראש חודש אינו יום מעשה שבטלים בו ממלאכה.

ויש שכתבו^[12] שאף האנשים נוהגים שאינם עושים ביום זה מלאכה ויש שכתבו^[13] בזה שמלאכות כבדות אינם עושים.

ופסק בשולחן ערוך^[14] "ראש חודש מותר בעשיית מלאכה והנשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה הוא מנהג טוב" ומוסיף הרמ"א^[15] "ואם המנהג לעשות מקצת מלאכות ולא לעשות קצתן, אזלינן בתר המנהג" ויש שכתבו^[16] שלפי דברי השולחן ערוך להלכה אין מנהג האנשים בביטול מלאכה בראש חודש מנהג.

בטעם המנהג לנשים כתוב ב"פרקי דרבי אליעזר" שהוא שכר על התנגדותם בחטא העגל^[17]:

שמעו הנשים ולא רצו ולא קבלו עליהם ליתן נזמיהן לבעליהן שאמרו להם אתם רוצים לעשות שקוץ ותועבה שאין בו כח להציל לא נשמע לכם ונתן הקדוש ברוך הוא שכרן בעה"ז שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים ונתן להם שכר לעה"ב שהו עתידות להתחדש כמו ראשי חודשים שנאמר: "המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעורייך".

בחסידות^[18] מוסבר השייכות בין חטא העגל - ראש חודש - ונשים. חטא העגל נבע מתפיסה שעזב ה' את הארץ וניהול העולם הוא בידי המזלות וביציאת מצרים התגלה לעין כל שהקב"ה שולט על העולם גם על מזלם של מצרים (מזל טלה - העבודה זרה של מצריים) אמנם בחטא העגל הצליחו הערב רב להטעות את בני ישראל בטענה שלא הקב"ה שולט ומנהל את הטבע כי אם מזלם של ישראל (שור) הוא לחם במזלם של מצרים ולכן לטענתם יש לעבוד ולהתפלל למזל שור ולכן עשו את העגל.

הדרגה האלוקית בה נרגש ומודגש השלילה של מחשבה זו היא בספירת המלכות לפי שדרגה זו היא הדרגה שיורדת ומתלבשת בעולם לפיכך בדרגה זו נרגש שהכל בידיו והוא מנהל הכל ומכיוון ששרשם של הנשים הוא בספירת המלכות לכן בהם נרגש יותר השלילה של עבודה זרה ולכן התנגדו לחטא העגל, משאין כן אצל האנשים ששרש נשמתם מז"א שדרגה זו היא למעלה מהעולם.

ומוסבר שאומות העולם הכופרים בהשגחת ה' מונים לחמה^[19] שהיא נעלית יותר מהירח ומסמלת את הדרגה האלוקית שמעל העולם אמנם בני ישראל המאמנים בהשגחה מונים לירח שהיא כנגד ספירת המלכות - הדרגה המתלבשת בטבע להנהיגה. לכן ראש חודש שהוא זמן התעלות לירח ובה מולד הלבנה מחדש הוא חג לנשים דווקא שבהם מודגש עניינה של ספירת המלכות (ולכן כשם שהירח מתחדש מידי חודש בחודשו כך הוא גם אצל הנשים שמתחדשות מדי חודש בחודשו).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הרבי המהר"ש -ספר המאמרים תורת שמואל - תר"ם. חלק א עמוד א' - מאמר דיבור המתחיל: "להבין עניין ראש חודש".
הרבי - לקוטי שיחות חלק ח עמוד 315 - מעלת הנשים ושייכותם לראש חודש. (אידיש)

הערות שוליים

↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תכג.
↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ד סעיף א.
↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ב סעיף ו.
↑ היום יום שלשלת היחס עמ' 35.
↑ ספר המנהגים
↑ אג"ק הרבי, חלק ט"ז עמ' קטו
↑ פסחים תחילת פרק ד.
↑ ערכין י, ב. חגיגה יח, א. שבת כד, א.
↑ כב, ב.
↑ שם, דיבור המתחיל ראשי חדשים.
↑ שמואל-א כ.
↑ מרדכי מגילה סימן רעז. והביא הראיה של "יום המעשה" המובא לעיל בשם רש"י. תוספות שבת כד, א דיבור המתחיל או דלמא. וראה לקוטי שיחות חלק ג עמוד 862 הערה 49.
↑ מרדכי שם.
↑ סימן תיז.
↑ והוא מהבית יוסף שעל הטור שהביא דעת רבינו ירוחם לאסור כל מלאכה לגמרי והוא עצמו כתב אחרת.
↑ פרי חדש, ברכי יוסף הובא בשערי תשובה, משנה ברורה ס"ק ב.
↑ פרק מה.
↑ ראה המובא בקישורים חיצונים.
↑ תלמוד בבלי סוכה כט, א.

[1] שולחן ערוך אורח חיים סימן תכג.

[2] שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ד סעיף א.

[3] שולחן ערוך אורח חיים סימן תקפ"ב סעיף ו.

[4] היום יום שלשלת היחס עמ' 35.

[5] ספר המנהגים

[6] אג"ק הרבי, חלק ט"ז עמ' קטו

[7] פסחים תחילת פרק ד.

[8] ערכין י, ב. חגיגה יח, א. שבת כד, א.

[9] כב, ב.

[10] שם, דיבור המתחיל ראשי חדשים.

[11] שמואל-א כ.

[12] מרדכי מגילה סימן רעז. והביא הראיה של "יום המעשה" המובא לעיל בשם רש"י. תוספות שבת כד, א דיבור המתחיל או דלמא. וראה לקוטי שיחות חלק ג עמוד 862 הערה 49.

[13] מרדכי שם.

[14] סימן תיז.

[15] והוא מהבית יוסף שעל הטור שהביא דעת רבינו ירוחם לאסור כל מלאכה לגמרי והוא עצמו כתב אחרת.

[16] פרי חדש, ברכי יוסף הובא בשערי תשובה, משנה ברורה ס"ק ב.

[17] פרק מה.

[18] ראה המובא בקישורים חיצונים.

[19] תלמוד בבלי סוכה כט, א.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-* הרבי המהר"ש -[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=10&hilite= '''ספר המאמרים תורת שמואל - תר"ם. חלק א עמוד א']''' - מאמר דיבור המתחיל: "להבין עניין ראש חודש".
+* הרבי [[המהר"ש]] -[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=10&hilite= '''ספר המאמרים תורת שמואל - תר"ם. חלק א עמוד א']''' - מאמר דיבור המתחיל: "להבין עניין ראש חודש".
 * הרבי - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15949&st=&pgnum=326 לקוטי שיחות חלק ח עמוד 315]''' - מעלת הנשים ושייכותם לראש חודש. (אידיש)
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:חגים וזמנים]]