14,699
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
במכתב של כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] המבשר על לידתה של נכדתו {{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב|אגרות קודש]] חלק ד' עמוד .}} כותב "ונקרא שמה בישראל שיינא תחי'". וכך נקבע שמה בכתב - שיינא מלא בשני יודי"ן.
הרבנית שיינא נודעה בכשרונות נעלים ביותר, וכפי שכתב לה אביה כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ ]] באחד ממכתביו {{הערה|[[ספר המאמרים תשי"א]] עמ' 122, תרגום חופשי מ[[אידיש]].}}: "הסבא (אינני יכול לכתבו עליו כפי שנהוג בדרך כלל לרשום על אלו שאינם חיים בגופם בעולם הזה, הוא חי בליבי ובמחשבתי, זהו הדבר היחיד שיכול להחזיק אותי בחיים, במכתבים גלויים מוכרחני לכתוב כמקובל, אבל האמת היא שהוא חי, הנה אני רואה אותו במחשבתי, והוא) אמר, שתהיי בריאה עם שנים מוצלחות, שיש לך חושים עדינים. "חושים עדינים" הוא תואר נכבד ביותר, ובייחוד כשהוא בא מאישיות מזהירה שכזו", הרבנית זכתה בייחוס ובכבוד השמור למועטים בלבד, שכן היא צאצאית ישירה לכל [[פורטל:נשיאי חב"ד|הנשיאים]] (מלבד גיסה - [[הרבי]]) ([[דור השביעי]]): אביה [[אדמו"ר הריי"צ]] (דור שישי), סבא [[אדמו"ר הרש"ב]] (דור חמישי), סבא רבא [[אדמו"ר המהר"ש]] (דור דביעי), סב סבא [[אדמו"ר הצמח צדק]] (דור שלישי), היא חימש של [[אדמו"ר האמצעי]] (דור שני) ונינת שני ניניו (רבי ישראל נח והרבנית רבקה) של [[אדמו"ר הזקן]] (דור ראשון).
==ילדותה==
ב[[י"ח אייר תרצ"ב]] התקיימו קישורי התנאים שלה עם בן דודה הרב [[מנחם מענדל הורנשטיין (נכד אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל הורנשטיין]]. אימו, מרת [[חיה מושקא (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא]], הייתה בתו של כ"ק [[אדמו"ר מהר"ש]].
ביום קישורי התנאים אמר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ ]] [[מאמר]] חסידות [[ד"ה]] "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
ביום [[י' סיון תרצ"ב]] התקיימה חתונתו בעיר לנדוואראוו שב[[פולין]]. ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ ]] עולה כי מקום החתונה נקבע דווקא למקום זה: "ומפני ההגבלות עכשיו בהנוגע לגבולין ותעודות, הגבלנו את מקום החתונה על אם הדרך בהתחנה לאדראווא במדינת פולין". באחת מסעודות 'ה[[שבע ברכות]]' הרב חיים עוזר רקד עם [[אדמו"ר הריי"צ ]] במשך זמן.
ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ישנם מספר מכתבים אליה ולחתנה, וגם הינם מוזכרים מספר פעמים באגרות אחרות (ראה לדוגמה אגרת תרכא שכתב הרבי הריי"צ להרבי: "מצורף לזה הנני שולח לך העתק מכ' לפרעסיץ, ותראנו גם לגיסך חתני היקר שי'". וראה גם אגרת תשנ ("חתני רמ"מ שי' הכהן סיפר לי בשם חתני הרב רמ"מ שי'..."), תרלז, ועוד).
כשיצא הרבי הריי"צ מ[[פולין]] בעת [[מלחמת העולם השניה]] לא יצאו חתנו ובתו עימו, משום שחתנו לא רצה להשאיר את אביו שלא היה בקו הבריאות באותה עת, לבדו (ונלב"ע זמן מה לאחר מכן). ולאחר מכן עלתה בעיה אחרת שאישור יציאה לא ניתן לאזרחי פולין, והוא היה אזרח פולין. עם זאת, עוד בהיות הרבי הריי"צ ב[[ריגא]], פעלה שתדלנותו ש[[ארה"ב]] הסכימה לתת גם לרמ"מ הורנשטיין ולרבנית שיינא אשרות כניסה לתחומה, אך אלה לא ניתנו בפועל.
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ ]] לאמריקה השתדל לשלוח להם את הויזה, והם קיבלוה בנאפולי, [[איטליה]], משם חשבו לנסוע לאמריקה. אך באותה תקופה פסקו הספינות לצאת מאיטליה לארה"ב.
הרבי הריי"צ החל להשתדל להשיג להם ויזה למדינה אחרת דרכה יוכלו לצאת, אך הדבר עלה בתוהו, והם נשארו בעמק הבכא הנאצי (תקציר מפרשה זו מופיעה באגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ בהערה לאגרת ד'שנו).
בשלב מסויים הגיעו ידיעות לרבי על מותם על קידוש השם בטרבלינקה.
כדי שלא לצער את כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ ]] לא גילו לו את העניין, כפי שכתב הרבי באגרת מכ"ז [[מנחם אב]] [[תש"ט]] ([[אגרות קודש]] חלק ג' ע' קעג):
"הנני ממשיך בחקו"ד על דרך הנ"ל ולעת עתה אם לא אכתוב לו אחרת נא לסדר שינהגו כל סדרי ה[[יאר צייט]] בימים הנ"ל אבל מבלי לפרסם אודות זה כיון שבבית כ"ק מו"ח הרבי אינם יודעים על דרך זה
אם יגלה את הנ"ל ללנדא (הכונה לרה"ח ר' פינחס לנדא, גיסו של רמ"מ הורנשטיין - רעייתו מרת רחל הייתה אחותו של הרמ"מ הורנשטיין) נא להוסיף שלא יזכירו על דרך זה במכתביהם לכאן מטעם הנ"ל".