14,699
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " תשע"ה " ב־" תשע"ה "
לאחר שנים רבות של תכנונים, יצא לדרך בשנת תשע"ג שיפוץ כולל בהזאל של הישיבה גדולה, הזאל הורחב בעוד כ-50 מ"ר, רוצף מחדש, התווספו ספריות חדשות ונבנה ארון קודש מפואר במיוחד, שנתרם על ידי הגברת טלי אברהמי, לע"נ בנה מנחם מענדל דוד.
בחודש אלול [[תשע"ה ]] שופץ הזאל ונבנה חדר נוסף ל'אוצר הספרים' הישיבתי עם ספרים חדשים.
כמו כן נערכו שיפוצים כללים במתחם הכניסה לישיבה. בחודש חשוון תשע"ו הופסקו העבודות במתחם לפרק זמן ארוך עקב הוראת ראש הישיבה ורב העיר הרב הבלין שהורה לא להעסיק ערבים עקב המצב ששרר בארה"ק.
==מתיבתא==
[[תמונה:לשם ולתפארת.jpg|left|thumb|150px|כריכת הספר 'לשם ולתפארת' הסוקר את תולדות הישיבה]]
המתיבתא כוללת את כיתות ו', ז', ח' ונחשבת להמשך השכבה עבור אלה שסיימו לימודיהם בבית הספר חב"ד בעיר. במשך תקופה ארוכה ניהל את המתיבתא הרב נפתלי חייבי, אשר פוטר בשנת [[תשס"ג]]. למשך זמן מה החליף אותו הרב אליהו גבאי מ[[רחובות]] ואחריו החליפו הרב שלמה ליפש, רב [[כפר אחים]], הסמוכה ל[[קריית מלאכי]]. בשנת [[תשע"ה ]] פוטר הרב ליפש מתפקידו במתיבתא ומשנת תשע"ו מחליפו הרב ממן אשר משמש כמנהל וכמחנך כיתה ח'.
בשנת תשס"ד נסגרה הפנימיה שאכלסה את התלמידים שהגיעו ללמוד במתיבתא מחוץ לקרית גת במשך כארבעים שנה. עקב סגירת הפנימיה עזבו את המתיבתא המדריכים הוותיקים שחינכו במקום במשך כארבעים שנה.
נוני"ם: הרב אהרן יעקובוביץ'. הרב שלמה יהודה הלוי סגל. הרב יעקב הכהן כהן. הרב אברהם יוסף הכהן כהנא.
משפיעים: הרב מנחם-מענדל קנלסקי, הרב יצחק אלישביץ, הרב נחום קפלן. הרב אליהו צבי בלוי, הרב יעקב מויאל. הרב מנחם מענדל רייצעס (בשנת [[תשע"ה ]] הפסיק לעבוד בישי"ק). הרב שניאור זלמן רבינוביץ, הרב פרסמן והרב יעקב סינגאווי.
==תולדות הישיבה==