שינויים

ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויבזידיטשוב.

היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב בזידיטשוב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.

את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץהורוביץ מלובלין]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויבמזידיטשוב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]].

== רבי יצחק אייזיק במשנת וחסידות חב"ד ==ב[[ספר]]ו בספרו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''ההגאון הקדוש [[גאון]] ה[[קדוש]] אדמו"ר הזקן|מוהר"ז ]] בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק"."

ומספר בעל [[עשר]] קדושות: "סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת ביראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[הגאון הקדוש מורנו]] ה[[רב]] [[הרב רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו ספרו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[הגאון הקדוש מורנו]] ה[[רב]] [[הרב רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ובספרו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]הרב הקדוש: (תרגום מ[[אידיש]]מאידיש) ולפני ה[[עולם]] העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]הבתים".

מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ההרב [[רב]] ר' שמואל [[הלפרין]] [[שליט"א]], הובא ב[[ספר]] בספר שלשלת הקודש קאמארנא}}.

'''[[אדמו"ר הריי"צ]]''' סיפר לנינו '''רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא''': זקיניזקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי [[תורה]]. כשיצא הכרך הראשון של ה[[חומש]] החומש '''היכל הברכה''' - [[במדבר]] (שכידוע כרך זה הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו ה[[חסיד]]ים החסידים לרבם '''הצמח צדק''' את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו.{{הערה|הקדמת פרי חיים על התורה}}.

* '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]]המסורה.* '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרילתרי"ג מצוות]] על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).

* '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי [[קבלת האר"י]] ו[[הבעשוהבעש"ט]].

כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה וב[[הלכה]]ובהלכה, והם:

בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות ה[[יוהיו"דים]] יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת [[מוסד הרב קוק]] על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על [[הבעש"ט]] שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.

{{סדרה|הקודם=חסידות זידיטשויבזידיטשוב|רשימה=אדמו"רי [[קומרנא]]|שנה=[[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא}}