משתמש:איציק 770/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מצות כינוס כל ישראל במוצאי שמיטה בחג הסוכות, כדי לקרוא באזניהם פרשיות מסוימות בתורה.  

מצות עשה להקהיל כל ישראל בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותם במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת, שנאמר:  

הנשים חייבות בהקהל, ואף על פי שזו מצות עשה שהזמן גרמה שהנשים פטורות מהן, בהקהל חייבה אותן התורה בפירוש, שנאמר: הקהל וגו' האנשים והנשים. והטומטום והאנדרוגינוס חייבים בהקהל, שהרי הנשים חייבות. וכל אשה שלא באה לשמוע בהקהל, ביטלה מצות עשה.  

הזמן של הקהל מפורש בתורה: מקץ שבע שנים ממעד שנת השמטה בחג הסכות, ושלא נאמר אפילו ביום טוב האחרון של חג הסוכות, אמרה תורה בבוא כל ישראל, ולמדנו שהוא מהתחלת המועד, והוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית - שמקץ שבע שנים פירושו ככלות שבע שנים - במוצאי יו"ט הראשון של חג הסוכות. יש מפרשים שזמן תחילת המועד הוא מיו"ט הראשון של חג, אלא מפני שתיקון הבימה, שהיו צריכים לעשות לקריאת התורה שם אינו דוחה לא שבת ולא יו"ט, ומאתמול אין עושים אותה, כדי שלא לדחוק את העזרה, לפיכך נדחה עד ראשון לחול המועד. ויש מפרשים שמפני הבימה לא היו דוחים את הזמן, אילו הייתה גזרת הכתוב לקרוא ביום ראשון, שהבימה אינה מעכבת, אלא ש"במועד" מובנו בתוך המועד, ולא ביום ראשון, ומכל מקום אי אפשר לומר ביום שני או שלישי, שהרי כתוב בבוא כל ישראל, שמשמעו בהתחלת המועד, ומתוך כך למדנו שהוא במוצאי י"ט הראשון. יש מהאחרונים שדנו אם הזמן הוא בלילה במוצאי יו"ט הראשון. עבר יום ראשון של חול המועד ולא קיימו מצות הקהל, יש מהאחרונים שכתבו שעדיין אפשר לקיים עד חצי החג, לפי שעד חצי החג עדיין נקרא התחלת המועד, ויש מי שמצדד לומר שבדיעבד יש תשלומין להקהל אף בשמיני עצרת, כשם שיש בו תשלומין לראיה, שהתחלת המועד לא נאמר אלא למצוה לכתחילה.  

במקום ההקהל והקריאה נחלקו תנאים:  

קריאת הקהל היא מספר משנה תורה, ויש מהתנאים מפרשים האמור במלך וכתב לו את משנה התורה, לפי שאין קורין בהקהל אלא במשנה תורה בלבד. וקורא מתחילת אלה הדברים עד שמע ושמע - עד סוף הפרשה - ומדלג לפרשת והיה אם שמוע ומשם מדלג לפרשת עשר תעשר, וממנה מדלג לפרשת כי תכלה לעשר ומשם חוזר למפרע וקורא פרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה. ואף על פי שפרשת המלך מפסקת בין עשר לכי תכלה קורא את אלה יחד, שלא להפסיק במעשרות. יש גורסים ברכות וקללות אחר כי תכלה לעשר ואחר כך פרשת המלך, שאחרי ברכות וקללות חוזר למפרע וקורא אשימה עלי מלך. ויש סוברים שמעשר תעשר קורא על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ופוסק, ויש גורסים: ברכות וקללות עד שהוא גומר את כולם, ולא הזכירו במפורש פרשת המלך. בתוספתא רבי חולק וסובר לא היה צריך להתחיל מראש הספר אלא שמע והיה אם שמוע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ופרשת המלך עד שגומר את כולה. בטעם קריאת הפרשיות כתבו ראשונים שקורא שמע שהיא קבלת מלכות שמים, והיה אם שמוע שהיא קבלת עול מצות, ברכות וקללות שהן קבלת בריתות של תורה, ומשמיע לרבים עשר תעשר, מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות.  

כיצד הייתה קריאת הקהל, תוקעים בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, וכן שנינו: אותו היום כוהנים עומדים בגדרים ובפרצות וחצוצרות של זהב בידיהם תוקעים ומריעים ותוקעים, כל כהן שאין בידו חצוצרה אומרים דומה שאין כהן הוא, ושכר גדול היה לאנשי ירושלים, שמשכירים חצוצרות בדינר זהב. ואף כהן בעל מום תוקע באותו יום, וכן העיד ר' טרפון שראה חיגר עומד ומתריע בחצוצרות, ומשם אמרו חיגר תוקע במקדש.  

ומביאים בימה גדולה, ושל עץ הייתה, ומעמידים אותה באמצע עזרת נשים. וכתבו ראשונים שהבימה היו בונים מערב יו"ט בנין של פרקים, ובחולו של מועד לא היו עושים שום בנין, אלא היו מקימים אותה ומחברים הפרקים יחד, ואם לא בנו אותה מערב יו"ט לא היו בונים אותה אפילו בחול המועד, שאין הבימה מעכבת הקריאה. והמלך עולה ויושב עליה, כדי שישמעו קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצים סביביו. וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת וראש הכנסת נותנו לסגן וסגן לכהן גדול וכהן גדול למלך, משום כבודו של מלך, כדי להדרו ברוב בני אדם, שמראים את מעלותיו, מעלה למעלה ממעלה. ובספר עזרה, שכתב משה, בו היו קוראים בפרשת הקהל. והמלך מקבלו כשהוא עומד, ואם רצה ישב. וקורא כשהוא יושב, ואגריפס המלך עמד וקיבל וגם קרא מעומד ושיבחוהו חכמים. ופותח ורואה ומברך כדרך שמברך כל קורא בבית הכנסת, וקורא הפרשיות עד שהוא גומר וגולל ומברך לאחריה כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, ומוסיף שבע ברכות, ואלו הן: רצה ה' אלהינו בעמך ישראל וכו' מודים אנחנו לך וכו' אתה בחרתנו מכל העמים וכו' עד מקדש ישראל והזמנים, כדרך שמברכים בתפלה, הרי שלש ברכות כמטבען, רביעית מתפלל על המקדש שיעמוד, וחותם ערוך אתה ה' השוכן בציון, חמישית מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם, וחותם בה הבוחר בישראל, ששית מתפלל על הכהנים שירצה האל עבודתם, וחותם בה ברוך אתה ה' מקדש הכהנים, שביעית מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול וחותם בה הושע ה' את עמך ישראל שעמך צריכים להיוושע בא"י שומע תפלה.