מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
עריכה, הרחבה
[[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]]
==תולדות חיים==
נולד בשנת ב[[י"ג טבת]] [[תרתרפ"פד]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" שהיה אחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של . בצעירותו למד בישיבה בוורפלט, [[אגודת ישראלהונגריה]] ב, אצל הרב יוסף פולק. בתקופת [[ארץ ישראלהשואה]]שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת בשנת [[החתתש"ם סופרי]] שהוא דור חמישי אליו. אחרי עלה ל[[השואה]] הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת [[ערלויארץ ישראל]].
בשנת [[תשי"ג]] הקים את ישיבת [[ערלוי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של [[החת"ם סופר]], שהיה דור חמישי אליו. רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ורבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה. היה מחברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]]. נפטר לאחר מחלה קצרה ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]], כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.
==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מכון ממש]]]]הרב סופר האדמו"ר מערלוי השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].
כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}.
בשנת [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}.באותה הזדמנות בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא. , מכיון שרבים צריכים לו, . ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את [[קץ הגלות|הקץ]], אין זה אמור לפני זמן הקץ, - אבל כיום שכבר , כשכבר [[כלו כל הקיצים כמובא בגמרא סנהדרין הקיצין]], אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}.
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}.
== במאבק למען שלימות הארץ ==
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]].
בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.
ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור בישיבת ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו ]] וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}} == הרב יעקב סופר == הרה"צ '''יעקב סופר''' בנו השני של רבי יוחנן, רב קהילת ערלוי בביתר, מקורב לחב"ד. ב[[כסליו]] [[תשס"ג]] השתתף במעמד [[י"ט כסליו]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}.
==משפחתו==*בנו הרב משה סופר, רב קהילת ערלוי ב[[ירושלים]]*בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי ב[[ביתר עלית]]. מקורב לחב"ד. השתתף ב[[התוועדות]][[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}. כמו כן השתתף בשנת [[תשס"ה]] השתתף באירוע החבד"י נגד [[ההתנתקות]], ואף [[סיום מסכת|סיים מסכת ]] בסיום האירוע, כהוראת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]}}.*בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי*בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" ב[[צפת]]*בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בני ברק]]*בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בורו פארק]]*בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[אלעד]]
== לקריאה נוספת ==