שינויים

'''רבי יוחנן סופר''' הוא ([[תר"פ]] - [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מערלוי מ[[ערלוי]] (מכונה גם או '''גאב"ד ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], נולד בשנת תר"פ לאביו רבי משה סופרוזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בעל בעל ה"יד סופר" ואחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בישראל. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת החת"ם סופר שהוא דור חמישי אליו. אחרי השואה הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת ערלויבו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]].

הרב ==תולדות חיים==נולד בשנת [[תר"פ]] לאביו רבי משה סופר השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ, בעל בעל ה"יד סופר" שהיה אחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]]. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת [[החת"ם סופר]] שהוא דור חמישי אליו. אחרי [[השואה]] הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת [[ערלוי]].

כמו כן, הוא מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריונפטר לאחר מחלה קצרה ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]].

בשנת [[תשמ==קשריו עם חב"ט]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית.{{הערה|1ד=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}

באחד מביקוריו אצל הרב סופר השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].  כמו כן, אמר לו היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי שעליו לפסוק שמשיח יבוא. מכיון שרבים צריכים לובאחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק שביזה את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ, אבל כיום שכבר כלו כל הקיצים כמובא במגרא סנהדרין אין איסור. לאחר שיפסוק, ידואג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה.. האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}מחה בתוקף על דבריו.

בשנת [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}.באותה הזדמנות אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא. מכיון שרבים צריכים לו, ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ, אבל כיום שכבר כלו כל הקיצים כמובא בגמרא סנהדרין אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה.. האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}. ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור בבית ב[[בית חב"ד ]] בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה. - מקום קבורת סביו סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}..

רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סביו סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]].

ב[[טבת]] [[תשס"ד]] ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ה[[שולחן ערוך ]] בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח ב[[רוח הקודש ]] למצבנו כעת.

בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]].{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.

הרה"צ '''יעקב סופר''' בנו השני של האדמו"ר מערלוירבי יוחנן, רב קהילת ערלוי בביתר, מקורב לחב"ד.