פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 10 בתים ,  22:11, 2 בפברואר 2016
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג נקבע לפי הלוח העברי והוא נמשך שבוע ימים המתחילים ב[[ט"ו ניסן]] ומסתיימים ב[[כ"א בניסן]]. ב[[חוץ לארץ]] נוסף יום אחד על פי תקנת [[חז"לח]] והוא נמשך עד ל[[כ"ב ניסן]].
היום הראשון והאחרון (ובחו"ל יומיים בהתחלה ויומיים בסיום) של החג נחשבים חג לכל דבר והם אסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע נקראים בשם 'חול המועד' וישנם מלאכות רבות אותם מותר לעשות כדי להוסיף בשמחת החג. היום האחרון של החג מכונה בשם [[שביעי של פסח]], (ובחו"ל היום השמיני שמוסיפים מכונה אחרון של פסח) והוא נחגג זכר ל[[קריעת ים סוף]].
רש"י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה".
ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו '''ועוד'''. מיוסד על ביאור הקבלה (סידור האריז"ל הארי ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}} שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.
וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים