פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 326 בתים ,  02:49, 1 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
'''שְקְלוֹב''' (ב[[יידיש]]: '''שקלאָוו''', ברוסית: '''Шклов''') היא [[עיירהעיר]] קטנה ב[[מחוז מוהילב]] של [[בלארוס]]{{הערה|מדינה שהייתה תחת ממשלת [[רוסיה]], ולאחר התפרקות [[ברית המועצות]] קיבלה עצמאות}}, המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול [[רוסיה]]-[[פולין]], דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר ה[[יהודי]]ם.
== ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב ==
[[אדמו"ר הזקן]] ביקר מספר פעמים בעיירהבעיר.
הפעם הראשונה הידועה הייתה כש[[הרב המגיד]] שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' [[מנחם מנדל מהורודוק]] לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}} של ה[[מתנגדים]].
אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, והגיעו וכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת כל גאוני שקלוב.
ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר [[חז"ל]] ב[[פרקי אבות]] ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".
בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה הדרשה דרשה התקרב ל[[תורת החסידות]] מהמתנגדים הגדולים, הרב הצדיק ר' [[חייקל מאמדור]].
===ויכוח שקלוב===
בין השנים [[תקל"ח]]-[[תק"מ]]{{הערה|על פי ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו עמוד 84. ואילו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים [[תקמ"ו]]-[[תקמ"ט]], וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.}} ערך אדמו"ר הזקן ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם אדמו"ר הזקן שכאשר : כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.
בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים לתורת החסידות והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' [[פנחס רייזס]], בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך ויכוח נוסף ב[[מינסק]].
===לאחר המאסר===
פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מ[[המאסר הראשון]], הגיע נכנס בטעות לביתו של ה[[מתנגד]] שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב בביתו אדמו"ר הזקןבביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות בדמותו הביאה אותו למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' יהושע צייטלין, בשקלוב.
== הקהילה החסידית ==
למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי ה[[מתנגדים]] בעיר. מלבד [[חסידי חב"ד]] היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי
בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] שימש כ[[משפיע]] הקהילה הרב [[אפרים שמחה מבינשקוביץ]]. בתקופת  משלהי תקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה רב עדת החסידים הרב חיים דון יחיא{{הערה|בן ר' שבתאי. שבתי דון יחיא (נולד בשנת [[ת"ר]], ונפטר בשנת [[תרע"ג]]). {{הערת שוליים| אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.}}.  בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרה"ח ר' יהודה לייב (י"ד אלול תרכ"ט - ו' מ"ח תש"ב) נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.
הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו{{הערה|בסביבות שנת [[תר"צ]].}} הכריתו אנשי ה[[יבסקציה]] כל סממן יהודי בעיירה.