שינויים

  ''כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות ״שיר המעלות״ שיר המעלות בחדרו של הילד תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם שיר ערש שתוכנו ״כי טוב סחרה מכל סחורה״ (״די תורה איז די בעסטע סחורה״), וזאת לפני שידע הנער להבחין בין טוב לרע, לפני שמתחיל לדבר, תימק שנולד זה עתה. והרי ידוע מ״ש חרשב׳׳א עד כמה צריכים להזהר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל).''

''כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל היתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'.''