4,601
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{בעריכה}}ר' ''' מאיר גרינברג ''' נולד בי"ד [[חשוון]] [[תרע"ז]] ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מהעיירה אזאריץ שב[[רוסיה]]. הרב גירנברג כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[מוריסטון]] וכרבה של העיר פטרסון בניו ב[[ניו ג'רזי ]] למעלה מארבעים שנים. הוא זכה להיות מראשוני התמימים באמריקהה[[תמים|תמימים]] ב[[אמריקה]], ומראשוני השלוחים ה[[שליח|שלוחים]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי הקודם והרבי מלך המשיח]]. הוא נולד בי"ד חשון תרע"ז בברוקלין שבניו יורק להוריו ר' יהושע פאלק וזוגתו, שהיגרו לשם מהעיירה אזאריץ שברוסיה. ונפטר נפטר בגיל תשעים ואחד שנים בג' [[אלול ]] [[תשס"ח]].
== ימי נעוריו ==
בילדותו התגוררה משפחתו באיזור איסט ניו יורק, מקום בו גרו יהודים רבים. אביו ר' יהושע פאלק ואחיו ר' יוסף ור' יקותיאל, התפללו בבית הכנסת "אנשי בברויסק" בבראונזויל, בית כנסת שבו התפללו בנוסח האר"י. בשנת [[תרפ"ו]], התמנה רב חדש שזה עתה הגיע מרוסיה כרב בית הכנסת – ר' [[ישראל ג'יקובסון]]. תלמידו הראשון של ר' ישראל, היה מאיר, שהיה אז ילד כבן תשע שנים. ר' ישראל שאהב לקרב ילדים, קירב את הילד ולימד אותו לומר "[[שש זכירות]]", קרבנות וכדומה.
ר' ישראל סיפר למאיר על שיטת חב"ד ואדמו"רי חב"ד, וקבע איתו שיעור ב[[ספר התניא]] פעם בשבוע. עם הזמן השיעור התרחב וכמעט כל הבחורים שהגיעו לחב"ד בשנים ההם, הגיעו משיעור זה.
מאיר היה רשום כחבר ועד הפועל של "[[אחי תמימים]]" – בא כוח "תורה ודעת" וכך זכה לקרב יהודים לחסידות, כבר מגיל צעיר.
== נסיעתו לרבי הריי"צ ==בשנת [[תרצ"ט, ]] היה ר' מאיר מששת הבחורים האמריקאים הראשונים שנסעו לרביהריי"צ, לאטווצק. הרעיון, החל כיוזמה פרועה של ר' ל[[ישראל ג'יקובסוןאטווצק]] – לשלוח בחורים אמריקאים לאירופה הסוערת לא היה אז רעיון "נורמלי" – אך בד' תמוז, התקבל אישורו של הרבי הקודם, והבחורים עלו על האניה, בלוית ר' ישראל שהצטרף עליהם.בדרך לאטווצק, עברו בפריזב[[פריז]], שם פגשו את [[הרבי מלך המשיח]], שהעביר באמצעותם תרופות לרביהריי"צ. בהמשך הנסיעה, נפגשו הבחורים בחיילים גרמנים שבדקו את כל חפציהם, וכשהגיעו לחבילה שאלו מה יש בה. ר' מאיר ענה: "כלום", ובנס המשיכו החיילים הלאה.
הבחורים הגיעו לרבי בתחילת [[חודש אלול ]] תרצ"ט, ולא זכו לשהות שם זמן רב, מחמת המלחמה [[מלחמת העולם השניה]] שפרצה בי"ז אלול תרצ"ט. למחרת כבר היו הם ברכבת לוורשהל[[וורשה]], משם לריגאל[[ריגא]], שם שהו בחודש החגים, ומשם בחזרה לארצות הברית. לפני שנסעו הרבי הכניס אותם ליחידות, ובירך אותם. הרבי התבטא באותה יחידות: "שהשי"ת זאל העלפין אז מיר זאלין זיך זעהן געזונטרהייט[=שהש"ית יעזור שנתראה בבריאות].בסיום היחידות ביקש הרבי מכל הבחורים לצאת, מלבד מאיר גרינברג. כשנשאר לבד, בירך אותו הרבי אישית, ואז מסר לו שליחות לר' ל[[מרדכי דוביןארצות הברית]], העסקן החסידי הנודע מלטביה, שעסק רבות בהצלת הרבי. (הרבי נעזר בו כי לרבי לא היה אזרחות פולנית אלא אזרחות לטבית). כל שנתו האחרונה חי ר' מאיר עם העובדה שהיתה לו הזכות לסייע להצלת הרבי.
== השליחות לשיקגו ==
כבר באלול [[ת"ש]], נשלח ר' מאיר בשליחותו של הרבי הקודם לשיקגו למשך חצי שנה, בה ביקר גם ב[[דטרויט]] ו[[מילווקי]] (כיום בתו ובעלה ר' יוסף שלמה סעמיועלס נמצאים שם בשליחות הרבי). מטרת השליחות היתה להפיץ את אור החסידות, ולפעול בין היהודים בעיקר בקרב אלו שהיו מגזע חסידי חב"ד.
לפני שהגיע למקום שלח הרבי מכתב לקהילת [[אנ"ש]] בעיר ובה הוא מבקשם לדאוג לתלמידו החשוב. כך כתב הרבי גם לר' [[שלום פויזנר]] שהתגורר אז בעיר. במכתב זה מכנה הרבי את ר' מאיר "תלמידנו היקר והחביב".
== חבר הנהלה בתומכי תמימים ==
אחרי שסיים את ה"סמיכה", התמנה ר' מאיר המשיך ללמוד בשקידה והתמדה, וקבל סמיכה לרבנות מהישיבה ללמד את התלמידים הצעירים ב-[[770]], מתורה ודעת, ומר' משה פיינשטיין. הוא אחד מתלמידיו היה מהראשונים שקבלו סמיכה מהגאון[[יהודה קלמן מארלו]], שבשביל לקבל ממנו סמיכההמד"א של שכונת [[קראון הייטס]]. אחרי שחלה, היה צריך לדעת כמעט את כל השולחן ערוךוהרופא אסר עליו להמשיך ללמד, והמבחן בביתו היה אורך כמה שבועות. בודדים בלבד מחזיקים תעודת סמיכה עם חתימתו של התמנה ר' משהמאיר כמשגיח בזאל.
בשנת [[תש"ד]], בתאריך המפורסם: [[י"ד כסלו]], נישא ר' מאיר. לקראת חתונתו זכה לקבל מכתב מיוחד מהרבי מה"מ, בו מסביר לו הרבי את ענין החתונהה[[חתונה]], שמגיעה אחרי שלמות העבודה האישית, והיא תחילת העבודה בעולם.
כשנתיים אחרי החתונה יצאו בני הזוג לשליחות ל[[שליחות]] בעיר וואסטער וואסטר שבמסצ'וסטס, שם התמנה ר' מאיר לרב הראשי של העיר, תפקיד שמחייב להיות גם הרב של חמשת בתי הכנסת ששכנו בה.
בשנת [[תש"י]], היה ר' מאיר בקשר רציף עם הרבי מלך המשיח בעניני עסקנות הכלל, אולם שיחות הטלפון הארוכות שהתקיימו ביניהם, לא הסתפקו בכך, והרבי מצא בו בן שיחה ראוי גם לשיחה לימודית. לא ברור עם כמה מהחסידים בדורנו דיבר הרבי בלימוד, כמו שדיבר עם ר' מאיר. ר' מאיר סיפר, שבכל פעם שהרבי ענה לו לשאלה, היה זה באופן של נדמה לי, אני חושב וכדומה. כמובן, שכל מה שהרבי אמר היה בדיוק מוחלט.
== "חזק כחלמיש צור" ==
בחודש חשון [[תשי"ד]], עבר לעיר פטרסון שבניו ג'רזי, בה כיהן כרב במשך 45 שנה. פטרסון באותם הימים היתה מרכז יהודי גדול מאד. בעיר התגוררו ארבעים אלף יהודים, והרב גרינברג מונה כרבם של שבעת בתי הכנסת. שם התגלה כוח הנאום שלו. ב[[יום הכיפורים]], היה הרב עובר בכל שבעת בתי הכנסת, כאשר בכל בית כנסת היה נושא דרשה שונה. כאשר שאלו אותו למה להכין שבע דרשות, הרי בכל בית כנסת מתפללים אחרים – אמר, שמכיון שיש אדם מלווה אותו, הוא לא רוצה שהוא ישתעמם לשמוע שוב ושוב אותה דרשה.
" . . במענה על כתבו על אודות השתתפותו בישיבת ועד העיר, ודרש מהם כי יסגרו עסקיהם ביום השבת. הנה מילא חובתו עפ"י התורה, ובשום ענין ואופן אין לעשות שום קולות והתחכמות, רק לעמוד חזק – בדברי אהבה וקירוב – אבל חזק כחלמיש צור, שהוא בתולדתו אבן המוציא אש להבה. מנהיג עדה בישראל בכל הנוגע לשמירת התורה והמצוה צריך להיות קשה כאבן. ובהנוגע לעשות טובה בעניני פרנסה והסתדרות צריך הרב להשתדל בשביל כל אחד ואחד מבני ובנות קהילתו בהתעוררות הלב . . "
באותה היחידות הרבי שאל את היהודי אם הוא מכיר את הרבי הקודם. כשהשיב היהודי בשלילה, נענה הרבי: "אה (כמו חבל). אבער, דו וויסט וואס? קוק אויף ראביי גרינבערג'ס אייגן, ער האט געזען מיין שווער, קוק אויף עם און דו קענסט זען מיין שווער דורך עם." [=אבל אתה יודע מה? תסתכל על העיניים של הרב גרינברג , הוא ראה את השווער, ואתה יכול לראות את השווער דרכו].
== ראש ישיבת תומכי תמימים בניו ג'רזי ==
ב[[שנות המ']] נשלח הרב גרינברג על ידי הרבי מלך המשיח ל[[ברזיל]], לדאוג לכך שהרב בלומנפלד, יקבל את עול הרבנות של אביו.
== למדן אדיר ==
באחת הפארבריינגענ'ס ה[[התוועדות|התוועדויות]] בה רצה הרבי לדבר על מעלתו של יהודי פשוט, הביא דוגמא משלושה תמימים שנסעו לשליחות מסויימת, האחד "גרויסע למדן"(למדן גדול), השני "גרויסע משכיל" (משכיל גדול) והשלישי יהודי פשוט, ודווקא הוא הצליח לפעול במה שלא הצליחו שני חבריו. ה"גרויסע למדן" שבסיפור, הוא ר' מאיר גרינברג. כמדומה שלא היתה התבטאות כזאת מהרבי על אף חסיד אחר. על יחסו של הרבי לרב גרינברג יכולה ללמדנו ההתייחסות הבאה: אחרי פטירתו של ר' [[זלמן שמעון דווארקין]], החלו הדיבורים על בחירות בשכונה. כשר' זלמן גורארי' היה אצל הרבי הוא העלה כמה שמות שיכולים לכהן כרבני השכונה, וכשאמר את שמו של ר' מאיר גרינברג, אמר הרבי: "ער קען זיין א רב אין (אולי: אין א שטאט ווי) וורשה [=הוא יכול להיות רב בוורשה]".הרבי התכוון, לכאורה, לוורשה של פעם, העיר שהייתה מבצר התורה של אירופה, אבל כשר' מאיר שמע על כך, הפטיר בענוותנותו: "הרבי מתכוון שאני יכול להיות רב בוורשה של היום – עיר שכמעט ואין בה יהודים..."
גם בעולם הליטאי החזיקו ממנו כלמדן עצום. הוא עמד בהתכתבויות בהלכה עם רבים מגדולי התורה, כמו ר' משה פיינשטיין ועוד. בכל שנה בתאריך י"ח כסלו, יום היארצייט של הרב היימן שהיה ראש הישיבה שלו ב"תורה ודעת", היה מוסר שיעור בישיבה.
עוד בהיותו תלמידו של הרב היימן ב"תורה ודעת", הגיע פעם לבקר בישיבה ר' יצחק הוטנר, בעל ה"פחד יצחק", שכבר אז היה נחשב לאחד מגדולי הדור. הרב הוטנר הציג בפני תלמידי השאלה קושיא עצומה שהייתה לו, ואמר שאם למישהו תהיה תשובה עליה, הוא "יאכל את הכובע". ר' מאיר שנכח במקום ענה לו תשובה שעלתה בדעתו. כששמע הרב היימן את התשובה, פנה לר' יצחק ואמר לו: "דו דארפסט עסן די היטל (אתה צריך לאכול את הכובע...). הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב סולובייצ'יק, שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' יצחק שפרינגער ור' אליעזר טורן, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת – אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.
הרב גרינברג, היה אף בידידות רבה עם הרב סולובייצ'יק, שהיה ראש ה"ישיבה יוניברסיטי". ידידות זאת, סייעה שנים אחר כך לבנו הרב העשיל כשהגיע ביחד עם ר' [[יצחק שפרינגר]] ור' אליעזר טורן, לבקש מהרב סולובייצ'יק לצאת בגילוי דעת – אותו גילוי דעת מפורסם שעשה רעש ביהדות החרדית באמריקה בו כותב הרב סולובייצ'יק, כי לאמונתם של חסידי חב"ד ברבי כמלך המשיח, יש מקורות איתנים.
== "כולהו איתנהו ביה". ==
בכל תחום בו יכל ר' מאיר לפעול בשביל הרבי, פעל ועשה. למשל, בתשב[[תש"ה]], בעת שהקים הרבי הקודם את חברת "[[עדינו]]" שמטרתה הייתה כלשונו הק' "בשביל אברכים ותלמידי הישיבות העוסקים בתורה, להזדמן ולהפגש מזמן לזמן, בכינוס של תלמידי חכמים, לשוחח בחידושי תורה ולהתועד בסעודת מצוה ויומא טבא לרבנן", מונה ר' מאיר כ"סגן מנהל יושב ראש הועד" – יושב הראש היה ר' מרדכי מענטליק ע"ה.
ר' מאיר היה גם יהודי בעל חסד עצום. כבר בשנת תש"ז, היה הוא מזכיר הנהלת "ועד ביקור חולים" שתחת "מחנה ישראל". הועד, שקיבל ברכות ועידודים לרוב מהרבי הקודם, היה יוזמה ראשונית מסוגה, לדאגה לחולים מקרב אנ"ש, וכן לחיילים ופצועי המלחמה היהודים.