שינויים

שם החג בתורה נקרא החג בשם {{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח"{{הערה|וראה בתרגומים שם ובמכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום -<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=30 שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].) הערה 'חג המצות'.}} ===חג הפסח=== אך בשולחן ערוך מנהג ישראל במשך הדורות וכן בשפת העם הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''. בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[הרביקרבן פסח]] מסביר כי החג נקרא בשם חג הפסח ע"ש קרבן פסח, והוא על ועל דרך השמות השם חג המצות, ה[[שבועות]], ה[[סוכות]]. ובפרט לפירוש המכילתא<REF> בראשית יב, כז.</REF> שע"י {{הערה|ואף שהקרבת הקרבן פסח - פסח ה' על בתי בני ישראל. ואף שזמן קרבן הפסח הוא היא בערב פסח והלילה שאחריו - הרי גם חג השבועות הוא ע"ש זהיא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שבועות שקדמו לו. -<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=30 שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)]</REF>.}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}} על דרך החסידות ביאר הרב הקדוש מברדיצוב{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל מספרים שבחו של הקב"ה ולכן קוראים לחג חג הפסח על "אשר פסח על בתי בני ישראל" במצרים. ====פסח - דילוג וקפיצה=====בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו '''ועוד'''.}} מיוסד על ביאור הקבלה {{הערה|סידור האריז"ל ועוד.}} בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג. וכדברי רש"י על הפסוק{{שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל יעשו "דרך דילוג וקפיצה". מוסבר שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהגילוי האלוקי שהתגלה בחג הפסח הוא לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה באין ערוך כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה. קפיצה ודילוג זה מתבטאים הן בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח, הן בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים, הן בעבודת ישראל אז, הן במצוות ועבודת החג, וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה. האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} :א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.:ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות. גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}} ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).