שינויים

*"פעולת המוחין" בכדי להבין אין צורך בזולת, גם האדם לעצמו ללא זולת יכול להשכיל השכלות. ואדרבה בכדי לעמוד על דבר שכל על בוריו הוא דווקא כשהאדם לבדו ואילו הזולת מבלבלו.{{הערה|בספר המאמרים תרס"ו משמע שענין זה הוא ראיה לעצם המוחין וראה ד"ה אלה פקודי תש"ל פרק ד}} "פעולת המדות" (השפעת החסד וכדומה) דווקא למציאות של זולת לזולת, למי שיוכל להשפיע בפועל. ויתירה מזו אלא שגם "התעוררות המידות" (כאברהם אבינו שציפה לאורחים) זה דווקא עם ישנו מציאות זולת בעולם (שייך להתעורר ברצון להשפיע לו) וכשאין זולת במציאות לא שייך להתעורר במידה. ויתירה מזה שכל זמן שהמידה היא רק בהתעוררות בלי הההשפעה ההשפעה לזולת בפועל הרי , חסר במידה (כאברהם אבינו ש"הצטער " שאין לו אורחים בפועל) {{הערה|אלה פקודי תש"ל}}

זו הסיבה שאדם שהתעסקותו בענינים בעניינים שכליים הוא מובדל ומנותק מהסביבה שלו ואינו מתפעל ומתבלבל משום דבר, לפי שטבע המוחין בהבדלה כנ"ל.

(לכן הדבקות היא חרישית משאין כן ההתפעלות היא ברעש והתלהבות לפי שאין ההתפעלות דבקות וייחוד לגמרי.{{חסר מקור}})

מכיוון שטבע המוחין לעצמו, לכן גם כשהאדם ישפיע מהמוחין הרי הוא ישאר בהבדלה מהזולת(גם ההשפעה עצמה) לפי:

ולכן הולדת המדות מהמוחין הוא ללא התעסקות מהמוחין להוליד אלא בדר בדרך ממילא {{הערה|מאמר גדול יהיה כבוד הבית תשכ"ב ספר המאמרים מלוקט חלק ד עמוד שלו ואילך}}