39,916
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – " א"ס " ב־" אין סוף "
בהיות ידוע כי קודם שנברא העולם היה אור אין-סוף ב"ה ממלא את מקום החלל, ולא היה מקום לעמידת העולמות, עד שצמצם הקב"ה את האור ונעשה (כביכול) חלל ומקום פנוי. ואחר כך חזר והמשיך קו אור דק ומצומצם, והוא שרש החיות האלקית של השתלשלות כל עולמות [[אבי"ע]].
ולכן החיות האלקית שבנברא - הנמשך בהשתלשלות, הנה, באופן יחסי לעומת גילוי אור א"ס אין סוף ב"ה בעולם, אינו נקרא אור חדש, שהרי הוא נמשך ממקורו -אור [[מלכות דאצילות]]- בדרך [[עילה ועלול]] - כביכול, שאין העלול דבר חדש בעצם, כי היה כלול תחילה בעילה, אם כי בצורה מופשטת יחסית, אבל מכל מקום היה שם במציאות - בהעלם, ואחר כך נתממש ונתגלה מההעלם אל הגילוי.
וכמו הדיבור המשתלשל מה[[מחשבה (לבוש)]] שגם בהיותו במחשבה היה בגדר [[אותיות]], אלא שהיו רוחניות ועל ידי ה[[דיבור (לבוש)]] נתממשו לצלילים, אבל אין זה דבר חדש בתכלית - בעצם מהותו.
וכן גם כל מה שנמשך מהארת הקו - גילויי האור בבחינת גבול ומדה, שהם המקור לחיות האלקי המתלבש בנברא להחיותו, לא נקרא אור חדש ממש, כי גם באור הקו יש גבול ומדה, והאור הנמשך ממנו בהשתלשלות העולמות אינו שונה כל-כך בעצם מהותו.
ואפילו המשכת אור הקו בעצמו, שמאיר אחר הצמצום מבחינת אור אין סוף שלפני הצמצום, אין בזה התחדשות ממש, וכידוע שגם בבחינת אור א"ס אין סוף שלפני הצמצום - שהוא בחינת אור ולא מאור - היתה ההשערה תחילה על כללות סדר ההשתלשלות שאחר הצמצום, מה ששיער בעצמו בכח כל מה שעתיד להיות בפועל, והיינו, שאור ההשתלשלות בהיותו עדיין בכח ולא ירד ונתממש בפועל, נקרא בגדר "השערה" - כביכול - על אור ההשתלשלות, שמכל מקום יש בזה קצת שייכות להגדרה כביכול, וזה מאפשר שאחר הצמצום ימשך אור הקו בבחינת גבול כביכול, ונעשה הכל בפועל, ולכן אין זה דבר חדש לגמרי.
אך האור הנמשך מעצמות אור אין-סוף שלמעלה מהחלל והקו, נקרא אור חדש ביחס לנבראים, כי מפסיק ביניהם הצמצום הגדול שהוא בבחינת "סילוק" כביכול, והתגלותו עליהם הוא בדרך "דילוג" ("מדלג על ההרים" - שה"ש), שאין האור דומה לנבראים שבהשתלשלות, אלא למעלה מהם - שלא בערך.
וכמו התורה שקדמה לעולם, שבה ועל ידה נמשך גם-כן אור חדש מלמעלה מההשתלשלות, והיינו על-ידי ירידת והתלבשות התורה בעשיה גשמית - במעשה המצוות, וכמארז"ל: "... היום לעשותם", שהיא תכלית הכונה והתענוג העליון, לכן נמשך עי"ז אור חדש ממש מאור א"ס אין סוף ב"ה מלמעלה מההשתלשלות.
וכמארז"ל על דברי תורה: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים", כי האור המאיר בתורה הוא אור שלמעלה מההשתלשלות, ונמשך בדרך דילוג מעצמות המאציל ב"ה, שלא בסדר והדרגה.
==הקו שלאחר הצמצום==
על פי מה שמבואר בשם האריז"ל כנ"ל, שקודם שנברא העולם היה אור א"ס אין סוף ב"ה ממלא את מקום החלל, ולא היה מקום לעמידת העולמות.
ולכן צמצם ה' את האור א"ס אין סוף ב"ה - שנכלל במאור, ונעשה חלל ומקום פנוי - כביכול - מגילוי האור. ואח"כ חזר והמשיך קו אור דק ומצומצם, שממנו כל סדר ההשתלשלות.
אור זה המצומצם הוא אור חדש באופן יחסי לעצם ופנמיות אור האין סוף שהאיר לפניי הצמצום (שהוא למעלה באין ערוך מדרגת "ההשערה בכח" שבו), משום שלגודל צמצומו, אין לו שום ערך ודמיון כלל לגדולת אור א"ס אין סוף ב"ה, שהיה בגילוי בחלל לפני הצמצום.
ועל פי כן, נקרא אור חדש ולא אור אחר ח"ו, כי כמו שלענין התהוות הספירות מהמאציל ב"ה, מבחינת [[כתר]] עליון, שהוא כמו [[יש מאין]], מכל מקום נאמר על-זה: "אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין", שאתה - א"ס אין סוף ב"ה, הוצאת לגילוי עשר ספירות, שהספירות הן גילוי והאצלה מא"ס ב"ה - אעפ"י שהן באין-ערוך אליו.
כך גם כן אור הקו המוגבל והמצומצם היה כלול באין-סוף ב"ה בהעלם וביטול, וכמו ביטול אור השמש בשמש, ואף יותר מזה לאין שיעור, ומשם חזר והאיר לאחר הצמצום, ואין זה אור אחר ח"ו.