פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
החלפת טקסט – "”" ב־"""
הלימודים עצמם התקיימו בבית הכנסת, שם שקדו התמימים על לימודי הנגלה והחסידות מבלי לשים לב למעקבים, הרדיפות והמצב הכלכלי הקשה. את האוכל בישלו נשות החסידים, או מנהלי הישיבה שדאגו לכך. חלק מהתלמידים ישנו על ספסלי בית הכנסת. למרות זאת היו התמימים שמחים בחלקם, כיון שהמצב הרוחני של הישיבה היה טוב באין-ערוך מסניפי הישיבה בערים אחרות, וזאת מפני האווירה החסידית ששרתה במלחובקה.
המשפיעים, הרב [[ניסן נמנוב]] והרב [[שלמה חיים קסלמן]] לימדו [[דא"ח]] (’[[המשכים]]’ של כ”ק כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]]) בקביעות. ב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות היו משתתפים כל גדולי החסידים ואנ”שואנ"ש.
בין התלמידים שלמדו במלחובקה היו: הרב [[מאיר איטקין]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד בונין]], הרב [[ישראל ישראלי]], הרב [[יחיאל מיכל פיקרסקי]], הרב [[אברהם קיבמן]]. במכתב שכתב אברהם קיבמן לרבי הריי”צ הריי"צ הוא מספר כי רצונו להישאר בישיבה זו כיון שבמלחובקה “יש הרבה התוועדויות, וגם ישנם חסידים תלמידי חכמים אותם אפשר לשאול בלימוד”בלימוד". בסיום מכתבו הוא מגלה גם חיסרון שיש במקום - אין לו מקום מגורים, אבל חיסרון זה לא הפריע לו להמשיך ללמוד ולהשתתף בהתוועדויות...
אחד המקורות לאחזקת הישיבה, הגיע מהג’וינט. מנהלי הישיבה דאגו להציג בפניהם את התלמידים כמודרניים ומשכילים.
18,709

עריכות