18,662
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "’" ב־"'"
==תולדות חייו==
הרב מרדכי גל נולד בעיר [[יפו]] ב[[כ"ג טבת]] [[תשי"ב]] ליוסף ורחל גל (אוליבר), זוג הורים מעפילים, שעלו לארץ ארבע שנים קודם לכן. בגיל ארבע עברו הוריו לשכונת ‘תל גיבורים’ גיבורים' ב[[חולון]], לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך ללמוד בתיכון ע”ש קוגל.
כשהגיע לגיל גיוס, התגייס כחייל ביחידה קרבית. למרות שסבל ממחלת האסטמה, הצליח לקבל 'פרופיל רפואי' גבוה{{הערה|דירוג מספרי ש[[צה"ל]] נותן, המציין את מידת התאמתו וכשירותו הרפואית של אדם לשירות ביחידות ובתפקידים שונים בצה"ל. פרופיל נמוך פוסל אפשרות לשירות בתפקידי לחימה}}, באמצעות ועדה רפואית בראשותו של פרופסור אוליבר, דודו של מוטי. במהלך שירותו, סיים בהצטיינות קורס קצינים, ושירת בחטיבת 'גולני'.
בחודש שבט [[תשל"ג]] בגיל 21, סיים את שירותו הצבאי והחל לעבוד כמאבטח בשדה התעופה בלוד, ובהמשך - בשגרירות הישראלית בלונדון. עם תחילת [[מלחמת יום כיפור]] בשנת [[תשל"ד]], חזר והתגייס לצבא.
בסיום המלחמה, נסע לארגנטינה, בכדי לאבטח את השגרירות הישראלית בבואנוס איירס.'אוליבר' לא מצא חן בעיני הממונים עליו, והוא התבקש להחליף את שם משפחתו לשם בעל צליל 'ישראלי' יותר, מוטי בחר בשם ‘גל’‘גל'.
כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית ”ניו-יורק אוניברסיטי”. בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית
במשך שהותו בניו-יורק, תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת תשל"ח. בפעם הראשונה היתה כאשר הרבי יצא לתפילת ערבית, ומבטו של הרבי נפגש במבטו של מוטי.
גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל הרבי. הרב אמיתי ימיני ויוסק’ה ויוסק'ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.
לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי חב"ד והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.
ביום שאחרי הכנסת המכתב למזכירות הרבי, בשעה שבע בבוקר הוא קיבל טלפון, בו הודיעו לו את מענה הרבי על מכתבו: {{ציטוטון|אין מקצוע הקולנוע מתאים ליהדות כלל, ולצניעות בפרט}}. בנוגע להורים כתב הרבי: {{ציטוטון|יגיד האמת – חזר אל אברהם, יצחק ויעקב דוד ושלמה ופשיטא יציאת מצרים ומעמד הר סיני}}. ולגבי ענייני הפרנסה הוסיף הרבי: {{ציטוטון|יגעת יגיעה קלה, ומצאת!}}{{הערה|1=את המילה 'קלה' הדגיש הרבי בשלושה קווים תחתיים.}}.
היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב’ב'[[מכון חנה]]’', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב’ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]’', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: אבי פיאמנטה, אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד.
הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-יורק לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.
לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר’ ר' [[אברהם דריזין]], והמשגיח הרב [[יעקב קפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר’ ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי”ב במנחם אב תשל"ט.
אחרי החתונה התגוררו הזוג הצעיר ב[[כפר חב"ד]] כשר’ כשר' מרדכי ממשיך ללמוד בכולל, ובמקביל - עם הרב [[יצחק גינזבורג]].
===נכנס בעסקנות הכלל===
באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו”ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר חב”ד, וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}.
בשנת [[תשמ"א]] כשהרבי יצא במבצע ‘[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל|אות בספר התורה]]’', נבחר על ידי [[בית דין רבני חב"ד]] לנהל את המבצע מבחינה אסטרטגית. הוא לקח את התפקיד ברצינות רבה, והחל להסתובב בסניפים בכל רחבי הארץ יחד עם ר’ ר' [[זושא וילימובסקי]], הפיק דוכני הרשמה לרחובות, וביחד הלהיבו את אנ”ש חסידי חב”ד לצאת לרשום ילדים.
כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על רמת גן-גבעתיים.
בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי תניא לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות בשנת תשל"ט (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית).
בשנת [[תש"ס]] הקים את “בית מעשים טובים” ברמת גן – מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר’ ר' יאיר ספיח.
בהמשך לכך, הקים גם את ארגון “יהודה וישראל” שפונה לקהל היעד מהקצה השני של האוכלוסיה – לאלפי ילדים מחוננים, יוצרים ואמנים שנחשפו לראשונה למסרים יהודים באמצעות פעילות חברתית ברמה גבוהה. כיום חברים בארגון זה כתשעת אלפים בני נוער.
עם הרחבת הפעילות, הביא למקום חמישה שלוחים חדשים הפועלים בשכונות העיר: הרב בני קלי בשכונת ‘מרום נווה’נווה', הרב ישראל ליפשיץ בבית הכנסת ברחוב עוזיאל. הרב ישראל שפרינגר בבית הכנסת ‘סוכת שלום’שלום'. הרב ישראל גורביץ’ גורביץ' בקרית קריניצי, הרב חיים צדוק – ברמת עמידר, והרב מענדי לבנוני בשכונת תרע”ד ליד הבורסה, לצד הרב מענדי קרומבי שמסייע בפעילות המרכזית.
בנוסף לכך, הקים יחד עם בתו הגב' בלה בוקובזה את “מדרשת התעוררות” לנשים ולנערות, הפוקדות את המקום מדי יום, ומשתתפות בשיעורי יהדות ופעילויות נוספות.