2,264
עריכות
שינויים
←הפלישה לרוסיה
נפוליאון פנה ל[[מוסקבא]], הרוסים קודם בריחתם הצליחו לשרוף את העיר, והעיר הפכה לתל חרבות. נפוליאון נשאר במוסקבה הכבושה והחרוכה, כשהוא ממתין לכניעת הרוסים. אולם הצבא הרוסי המשיך בתמרוניו הבלתי פוסקים, ובעקבות זאת נאלץ נפוליאון לעזוב את מוסקבה. כך התחיל נפוליאון את נסיגתו הארוכה. בנסיגתו משדה הקרב בעיירה לוירוסלבץ אילצו הרוסים את הצרפתים להשתמש באותה דרך בה התקדמו מזרחה מספר חודשים קודם לכן.
תוך כדי חסמו הצרפתים הרוסים את האגף הדרומי ומנעו את השימוש בדרכי נסיגה אחרות. הרוסים השתמשו בהתקפות גרילה תכופות, בהכותם ללא הרף בנקודות התורפה של הצרפתים - קווי האספקה הארוכים. חיל הפרשים הרוסי בשיתוף עם קוזקים רכובים, תקף והתיש יחידות צרפתית מבודדות. אספקת האוכל והנשק לחיילים הצרפתיים הפכה אפוא למשימה בלתי אפשרית כמעט, ורבים מהחיילים הצרפתיים החלו לערוק. החורף הרוסי אף הוא הערים קשיים על הצבא הצרפתי כאשר חיילים וסוסים החלו למות מרעב, מכוויות קור וממסעות מפרכים.
כך הסתיימה המלחמה בנצחון ברור של מדינת רוסיה והצאר אלכסנדר, בסופה של המלחמה נפוליאון הורד מגדולתו בצרפת ונשלח לאי מבודד.
==יחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה==
{{ציטוט צף|באם שינצח {{מונחון|בונפארט|שם משפחתו של נפוליאון}} יורם קרן ישראל ויורבה העושר בישראל, אבל יתפרדו ויתנתקו לבן של ישראל מאביהם שבשמים, ובאם שינצח {{מונחון|אלכסנדר|הצאר של רוסיה}} יושפל קרן ישראל ויורבה העוני בישראל, אבל יתחברו ויתדבקו לבן של ישראל לאביהן שבשמים|[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?29299& ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמוד 1025]}}