משתמש:ר'ובן/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
=='''ועידות ואסיפות הרבנים.'''==


[[הצמח צדק]] השתתף '''באסיפת רבנים''' ב[[תר"ס]] נגד הצעת המשכילים ללמד השכלה בתלמודי תורה, וב[[תרס"ט]] התקיימה אסיפה בהשתתפות [[אדמו"ר הרש"ב]] כהכנה ל'''ועידת הרבנים''' ב[[פטרבורג]] בשנת [[עת"ר]].
*[[משתמש:ר'ובן/ספרים לפי שנות הו"ל]].


*[[משתמש:ר'ובן/ספרים לפי מו"לים]].


'''''אסיפת הרבנים בפטרבורג בתר"ג'''''
*[[משתמש:ר'ובן/ספרים לפי נושאים]].
 
בראשית [[תר"א]] הושיב הצאר ניקולאי וועדה שתתקן את חיי היהודים ב[[רוסיה]]. שר ההשכלה -שנמנה על חברי הועדה - החליט שיש לחייב את היהודים  בלימוד השכלה, השר הטיל על ד"ר מקס ליליינטאל (שהיה עד אז מנהל בית ספר ב[[ריגה]]) לנהל את המבצע ואת תכנון תיקון חיי היהודים.
 
המשכילים דווחו לממשלה כי תנועת [[ליובאוויטש]] ו[[הצמח צדק]] העומד בראשה עשויים להתנגד למהלך. הממשלה הטילה על הבולשת לחקור ולהשגיח בחשאי על [[הצמח צדק]], החקירה נעשתה ואף נערכה חקריה של איש משטרה בבית [[הצמח צדק]], מחמת ההתרגשות והפחד נפל [[הצמח צדק]] למשכב. עקב החקירה חשב רבינו [[הצמח צדק]] להעביר את האחריות של [[כולל חב"ד]] לא' החסידים מחשש להלשנה.
 
בתחילת שנת [[תר"ב]] ד"ר ליליינטאל ביקר אצל [[הצמח צדק]] והציע לו להשתתף באסיפת רבנים שתתקיים ב[[פטרבורג]], רבינו סרב מפני בריאותו הרופפת. גם החסידים העדיפו שהצמח צדק לא ייסע על מנת שהמשכילים לא יוכלו להפיץ שהרבי הסכים להצעותיהם. במשך כל השנה היו דין ודברים עם החסידים ובתחילת [[תר"ג]] הוחלט כי [[הצמח צדק]] ייסע לאסיפה.
 
האסיפה התקיימה בקיץ [[תר"ג]] [[הצמח צדק]] לקח עמו את בנו [[רבי יהודה לייב]] ואת ה[[חסיד]] ר' [[שמרי' פייטילסאן]]. הוא לקח עמו למעלה ממאה ספרים על מנת ללמוד במהלך ימי האסיפה וכמות גדולה של נייר על מנת שיוכל לכתוב.
 
לא ידוע על פרטי הדברים שקרו באסיפה מלבד זאת שבמהלכה נאסר [[הצמח צדק]] עשרים ושניים פעמים, וקיבל את התואר "אזרח נכבד" (אותו קיבלו כל משתתפי האסיפה), ולאחר מכן קיבל את התואר "אזרח נכבד לדורותיו".
 
ההשגחה על [[הצמח צדק]] הופסקה בשנת [[תר"ז]]. הדיונים ע"מ לדחות את גזרותיהם נמשכו עד [[תר"ח]].
 
 
 
'''''אסיפת הרבנים בוילנא תרס"ט ובפטרבורג עת"ר.'''''
 
אסיפת הרבנים התקיימה ב[[וילנא]] בה דן אדמו"ר נ"ע ועשרים ושבעה רבנים  בענייני חיזוק הדת ב[[רוסיה]]
 
בתחילת שנת [[תר"ס]] התחיל אדמו"ר הרש"ב לעורר את האדמו"רים והרבנים החשובים ב[[רוסיה]] על דבר החשיבות שבקיום אסיפת רבנים בנוגע לחיזוק הדת. על פי החוק מותר יה לכנס אסיפה שכזאת רק באישור מיוחד של הממשלה על כל אחד מהמשתתפים, ורק מאסיפה מאושרת ניתן היה לצאת בקריאות והמלצות לממשלה.
 
בקץ אותה שנה עלה שוב הנושא מפני קיומה של אסיפת רבנים של הרבנים מטעם והיה חשש רב שיצאו החלטות נגד הדת, אדמו"ר הרש"ב עורר את כל גדולי הדור להתכנס במשך הקיץ אך מפני תקלות לא הושגו האישורים לאסיפת הרבנים.
 
בשנים הבאות (תרס"א-ב-ג) נעשו נסיונות נוספים לכנס אסיפת רבנים עד שבשנת [[תרס"ד]] ניתנו האישורים אך המשכילים הפיצו תעמולה רחבה בגנות האסיפה ועקב כך שר הפנים ביטל את האסיפה.
 
ב[[תרס"ח]] הוחלט שתתקים אסיפת רבנים ב[[וילנא]] הרשיונות ניתנו אך שוב נדחה העניין, לבסוף קיבלו אישור לקיים את האסיפה ב[[אייר]] [[תרס"ט]]
כהכנה לועידת רבנים גדולה שתהיה ב[[עת"ר]].
 
בהכנה לאסיפה זאת כינס [[אדמו"ר הרש"ב]] אסיפה ב[[ליובאוויטש]] וה[[אדמו"ר מגור]] כינס אסיפה ב[[מארינבאד]]. לבנתיים כינסו המשכילים אסיפת רבנים מטעם והוציאו קבצים בהם הפרוטוקולים של הועידה ותוכן הנאומים.
 
לפני האסיפה ב[[וילנא]] ביקש [[אדמו"ר הרש"ב]] שיהיה לפני כל משתתף את מסקנת האסיפה ב[[ליובאוויטש]] וב[[מארינבאד]] ושל הרבנים מטעם.
 
האסיפה התקיימה בי"ב-כ [[אייר]] [[תרס"ט]], והשתתפו בה עשרים רבנים מתוך ה 25 שהורשו להשתתף בה.
 
מסקנות הועידה היו: א'- לשלוח לכל העיירות מגידים שיעוררו לימוד [[תורה]] ברבים. ב'- לייסד אגודה בניגע לחיזוק הדת שמטרתה העיקרית היא להיטיב את חינוחו של הדור הצעיר. ג'- החלטות נוספות בנוגע להטבת מצב היהודים ב[[רוסיה]] שהוגשו לממשלה.

גרסה אחרונה מ־16:16, 1 בדצמבר 2013