שינויים

הרב '''ישראל נח בליניצקי''', המכונה ‘'[[ישראל נח הגדול]]’', נולד בחודש [[ניסן]] [[תרמ"ג]]. בצעירותו זכה ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בצילם של ה[[אדמו"ר הרש"ב]] וה[[אדמו"ר הריי"צ]]. היה מה[[משפיע|משפיעים]] החשובים בדור הקודם והנוכחי. הרב בליניצקי היה ממנהלי ישיבות [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים סמרקנד]] ו[[תומכי תמימים ברינואה]], ואת כל פעלו למען '[[תומכי תמימים]]' עשה בהתנדבות גמורה.

בשנים הקשות של הקומוניזם, ניהל ב[[מסירות נפש]] את הישיבה [[תומכי תמימים קרמנצ'וג|המחתרתית בקרעמנצ’וגבקרעמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]] - אחד הסניפים המרכזיים של הישיבה באותם ימים.

עם תום ה[[שואה]] הבריח את הגבול יחד עם בני משפחתו והגיע לצרפת, שם מונה על ידי אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ לעבוד במסגרת ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]]. בתפקידו זה עסק במשך שלושים וחמש שנים במסירות רבה תוך שהוא מהוה דמות מופת לתלמידי הישיבה.

הוא היה בברינואה כ”אבא כ"אבא של כולם”כולם", [[אנ"ש]] ו[[תמים|התמימים]] היו מתייעצים איתו בבעיותיהם, ידעו שאין לו שום נטיות חיצוניות. הוא היה שותף לכל החלטות הישיבה, ובאסיפות ההנהלה היה ראש המדברים - וכולם מאוד העריכו את דעתו בכל דבר מכיון שידעו שהוא איש אמת.

מאז הקמתה של ישיבת תומכי תמימים בברינואה, היה ר’ ר' ישראל נח חלק בלתי נפרד ממנה. בשלהי שנת [[תש"ז]] הוקמה הישיבה ובנוסף לצוות שניהל בפועל את הישיבה מינה אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ ועד רוחני וגשמי לישיבה, כשבמינויים מקבל ר’ ר' ישראל נח שני תפקידים חשובים.

כאמור בפועל היתה הנהלה לישיבה והועדים היו אמורים לסייע להנהלת הישיבה. כסגן יו”ר יו"ר הועד הרוחני היה ר’ ר' ישראל נח מגיע מפריז - שם היה גר בתחילה - לישיבה בברינואה בכדי לבחון את התלמידים. ואילו כיו”ר כיו"ר הועד הגשמי היה מנהל את חשבונות הישיבה, שכן שנים רבות עבד בתחום זה במפעל לטבק בקרעמנצ’וגבקרעמנצ'וג. גם כשהגיע לגיל מופלג עוד היה מתעסק עם החשבונות.

רבים מתלמידי הישיבה זוכרים בודאי כיצד מידי יום היה המשפיע ומנהל הישיבה הרב החסיד [[ניסן נמנוב]] נכנס לביתו של ר’ ר' ישראל נח (בבניין הישיבה בברינואה) ומדבר איתו כשעה, לא רבים יודעים שעל אף שכבר הגיע לגבורות הי’ הי' מחשב בזמן זה יחד עם ר’ ר' ניסן את כל ההוצאות וההכנסות של הישיבה.

חשוב להדגיש כי את תפקיד מנהל החשבונות, (בו שימש עד שנותיו האחרונות), מילא ר’ ר' ישראל נח ללא כל תמורה! .

בשנים הראשונות לתפקידו התגורר ר’ ר' ישראל נח בפריז, ומידי חודש הי’ הי' מגיע למספר ימים לישיבה על מנת לסדר את החשבונות. בבואו הי’ הי' משתתף בדיוני הנהלת הישיבה, מעיר ומציע וכו’וכו'

בשנת תש”ז אדמו”ר הריי”צ תש"ז אדמו"ר הריי"צ הורה לו שלא לנסוע לארצות הברית אלא שישתדל להגיע ל[[ארץ הקודש]], וזאת עוד טרם מונה לתפקידו בישיבה: “אין "אין כדאי שיתעניין בדבר נסיעתו לארצות הברית אבל טוב שישתדל לעלות לארץ ישראל, ואין לו לחוש מהחום דהתם כי בריא הוא”הוא"{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט’ ט' עמוד רמה.}}.

אולם, לאחרי שבשלהי שנת תש”ז תש"ז מינה אדמו”ר הריי’צ אדמו"ר הריי"צ את ר’ ר' ישראל נח לחבר בועד הרוחני והגשמי בישיבה כאמור, בוטלה הנסיעה.

לאחר [[י' שבט תש"י]] המשיך ר’ ר' ישראל נח בתפקידו בישיבה לפי בקשתו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]].

בשנת [[תשכ"ג]] שוב עלה רעיון הנסיעה, וכשנסע בנו בכורו הרה”ח הרה"ח אהרן יוסף ע”ה ע"ה לרבי ונכנס ל[[יחידות]], ביקש בשם אביו רשות לנסיעה לארץ הקודש. הרבי ענה (תוכן הדברים): וכי מה איכפת לו להישאר בישיבה והרי הוא מוסיף יראת שמיים במקום (בישיבה).

ר’ ר' ישראל נח היה בעל התפעלות, ומי ששמע אותו אומר את ה’אמן ה'אמן יהא שמיה רבא’רבא', יודע שכל פעם זה היה משהו מיוחד. בכל פעם מחדש היו רואים על פניו ושומעים בקולו התרגשות מיוחדת. הוא היה אומר זאת בנעימה עריבה, בקול גבוה וכל מילה בהטעמה מיוחדת. מפורסם הדבר כי אדמו"ר הרש”ב נ’ע הרש"ב נ'ע אמר, שה’אמן שה'אמן יהא שמי’ רבא’ שמי' רבא' של ר’ ר' ישראל נח בוקע את כל הרקיעים.

כך גם בעת שהיה קורא את ההפטרה, קראה במנגינה של דביקות והתרגשות ובכל פעם הי’ הי' בוכה תוך כדי קריאתה.

ר’ ר' ישראל נח היה בעל לב רחב ורגש נעלה. בשמחתו של השני היה שמח באמת כבשמחתו שלו, וגם כאשר אירעו מקרים מצערים, היה משתתף במוחש בצער הזולת.

על טוב ליבו מעיד [[אדמו"ר הריי"צ]] במכתב ששיגר לחסיד שטען כי ר' ישראל נח פגע בו{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ט"ו עמוד שי.}}: {{ציטוטון|ולא אפונה אף רגע אחת כי ידידי יודע היטב אשר ר’ ר' ישראל נח שי’ שי' הוא אוהב ודורש טובתו הגשמי באמת לאמיתו, ואשר אינו שייך כלל לחפוץ לנגוע באיש יהיה מי שיהיה}}.

חסיד ומקושר הי’ ר’ הי' ר' ישראל נח ל[[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]. בשעה שהגיעה הידיעה על שחרורו של אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ לקח בקבוק [[משקה]] ורץ ברחוב.

כבר לפני הנשיאות זכה לקבל מ[[הרבי]] מכתב ארוך אותו למדו התמימים בעיון. במכתבו שהיה ממוען לרבי הריי’צהריי'צ, הפנה ר’ ר' ישראל נח לרבי שאלות עמוקות בעניין גבול ובלי גבול ו[[השגחה פרטית]], וזה המענה שקיבל{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ד' עמוד תה.}}:

{{ציטוטון|את מכתב שאלותיו בענייני דא”ח דא"ח מסרתי לחתני הרה”ח הרה”ג הר’ הרה"ח הרה"ג הר' מנחם מענדל שליט”א שליט"א אשר יעיין בשאלותיו ויסדר המענות כפי אשר ימצא לנכון. וזה איזה זמן אשר הראני את מכתב תשובתו המפורט בכל ענייני שאלותיו ולא אפונה אשר ילמדו את מכתב תשובתו בעומק הראוי לו}}.

ואכן למכתבו של אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ צורף מכתב של הרבי ובו ביאורים על שאלותיו{{הערה|ביאורים אלו מודפסים כיום ב[[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ב' עמוד שצב, ומתפרסים על ששה עמודים. ביאור זה הי’ הי' ממוען אמנם אל ר’ ר' ישראל נח אך התפרסם בין תלמידי הישיבה.}}.

אחרי [[הסתלקות|הסתלקותו]] של אדמו”ר הריי”צאדמו"ר הריי"צ, כשעוד לא חלפו שלושה חודשים, הי’ הי' כבר ר’ ר' ישראל נח מ[[התקשרות|המקושרים]] לרבי מלך המשיח. על בקשתו מהרבי ליטול את עול הנשיאות השיב לו הרבי במכתב מער’ח מער'ח סיון - בשלילה:

{{ציטוטון|ומה שכותב בנוגע אלי, קימחא טחינא טחין. איני יודע מה סיפרו לו, ואיני אחראי בעד זה... איך שרייב ניט עס פעלט מיר רבי, ווארום איך וויל זיין זיכער, רז דער רבי וועט מיר וייטער פירען. ווארום אויב חס ושלום כו’ כו' איז ווי קען מען זיין רזוי אזוי}} [= אינני כותב כי חסר לי רבי כי רצוני להיות בטוח שהרבי ינהיג אותי גם הלאה, שכן אם חס ושלום כו’כו'-איך אפשר ככה]. {{ציטוטון|אלא ווי וועט זיין מיט חסידים - דררף דארף דאס דער רבי ברזררגען באזארגען דאס איז זיינע אחריות }} [= אלא איך יהי’ יהי' עם החסידים - צריך הרבי לדאוג זו אחריות שלו].}}.

לקראת [[י' שבט תש"ל]] נסע הרב ניסן נמנוב לרבי, ובברינואה ישב ו[[התוועדות|התוועד]] עם התמימים ר’ ר' ישראל נח. בדרך כלל בהתוועדויות בישיבה היה ר’ ר' ניסן מתוועד ור’ ור' ישראל נח לא הסכים לדבר אלא היה מקשיב. הפעם הסכים לומר כמה אימרות להם האזינו כולם בשקיקה.

אחד מהענינים שדוברו, מהדהדים היטב אצל תלמידי הישיבה דאז: מדוע כשהרבי מזכיר בשיחותיו את אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ אומר ‘הרבי מו”ח’ 'הרבי מו"ח' (’דער רבי’ן 'דער שווער’רבי'ן דער שווער'), הרי הרבי שליט”א שליט"א הוא הרבי שלנו וממילא אין צורך לומר “הרבי מו”ח”"הרבי מו"ח". והביא שהיתה הנהגה כזו גם אצל אדמו”ר הריי”צ אדמו"ר הריי"צ בקשר לאביו אבל אח”כ אח"כ זה פסק, וממילא גם אצל הרבי אחרי שעברו עשרים שנות נשיאות ודאי שצריך להיות כן.

לנסוע לרבי בגשמיות לא זכה ר’ ר' ישראל נח, יש התולים זאת בזקנתו וחולשתו. אולם כמיהתו והתקשרותו הגדולה לרבי בלטה לעין כל. רבים מהחסידים שגרו בזמנו בפאריז מספרים, כי בכל פעם שנסעו לרבי היה ר’ ר' ישראל נח מלוום בהתרגשות רבה, וכששבו מחצרות קדשינו חקר אותם ודרש לדעת איך היה אצל הרבי והתעניין בפרטי פרטים על השיחות ומאמרים ואף בקשר לבריאותו של הרבי. “הוא "הוא שאל לא רק באופן כללי, היה איכפת לו מאוד וירד לפרטי פרטים”פרטים".

ר’ ר' ישראל נח קיבל את ברכת הרבי לאריכות ימים. הי’ה היה זה בשנת [[תשי"ב]] כשעוד לא מלאו לו שבעים. הרבי כתב אליו באגרת: “בברכה "בברכה לאריכות ימים ושנים טובות עם כל הפירושים”הפירושים". ובכתב יד הוסיף הרבי “לו "לו ולזוגתו שיחיו”שיחיו". ואכן ברכה זו התגשמה גם ברעייתו שהאריכה ימים.

ר’ ר' ישראל נח נפטר ב[[י' חשוון]] [[תשמ"ג]] והוא קרוב לגיל מאה שנה. נטמן ב[[חלקת חב"ר בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]] בסמיכות ל[[שניאור זלמן פרדקין|בעל ה"תורת חסד"]].