שינויים

עם הכרזת [[האו"ם]] על עצמאותה של מדינת ישראל, פרצה מלחמה בין תושביה הערביים של הארץ, לבין תושבי המדינה היהודית שהוקמה, שהסתיימה בנחצון בניצחון היהודים, והשלטת הריבונות היהודית בכל שטחי מדינת ישראל.

באמצע במהלך המלחמה, כשבועיים לאחר הכרזת האו"ם, חתם ראש הממשלה הזמנית [[דוד בן גוריון]] על "פקודת צבא הגנה לישראל".

ב[[שיחה|שיחותיו]], עסק הרבי עסק בשיחותיו פעמים רבות מאוד בענין בנושא [[שלימות הארץ]], וכחלק מכך התייחס לעיתים קרובות לפעולות השונות שנעשו על ידי הזרוע המבצעית של צה"ל, כשעל פי רוב הוא מגבה את פעולותיהם, וקורא למנהיגים הפוליטיים של מדינת ישראל שלא לערב פוליטיקה בענינים צבאיים, הנוגעים לשמירה על בטחונה ועל ריבונותה של מדינת ישראל ושלום תושביה.

בחודש [[סיון]] של שנת [[תשל"ו]] נחטף מטוס 'אייר פראנס' לאנטבה שבאוגנדה על ידי חוליית טרוריסטים, שהחזיקו אשר החזיקו ביושבי המטוס כבני ערובה עד לשחרורם של חמישים ושלוש ושלושה מחבלים, כשהם מציבים אולטימטום למילוי בקשתם ומעמידים בשכה בסכנה קיומית את חייהם של נוסעי המטוס.

במבצע הצלה מסובך ומורכב בפיקודו של יוני נתניהו{{הערה|שעל שמו נקרא מבצע החילוץ בשם 'מבצע יונתן'.}} , הצליחו לוחמי סיירת מטכ"ל לחלץ את הנוסעים החטופים, לשחרר אותם מהשבי, ולהחזירם לגבולות ישראל.

בשנת [[תשמ"ב]] פרצה מלחמת לבנון הראשונה{{הערה|נקראה גם בשם 'מבצע שלום הגליל', או בראשי תיבות - של"ג.}}, בה נלחמו חיילות צה"ל עם צבא סוריה וארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו נגד ישראל משטח לבנון, גרמה וגרמה לכך שצה"ל ייכנס עם כוחות קרקעיים לתום אל תוך גבולות לבנון, על מנת למגרר למגר את קיני הטרור הפלסטיניים.

לאחר שבוע של לחימה קרקעית בה הגיע צה"ל לעליונות צבאית וכיתרו את בכיתורה של ביירות, בעקבות לחץ פוליטי עולמי, הפוליטקאים הפוליטיקאים הישראלים הורו להימנע מכיבוש ביירות בכח, דבר שגרם למלחמה מתישה שגרר את מותם של מאות חיילי צה"ל, ומנע את השמדתם הסופית של קיני הטרור בלבנון.

בתקופת ההמתנה בגבולות בירותביירות, זעק הרבי פעמים רבות על כך שהפוליטקאים לא נותנים למומחי הצבא לבצע את הנדרש מהם על פי הידע הצבאי והבטחוני שלהם, ובכך מסכנים את חייהם של החיילים{{הערה|1=הקלטות ותרגום מילולי מהשיחות שנאמרו בימי החול: [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=77 שיחת כ"ב סיון תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=78 שיחת ליל ג' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=79 שיחת ז' תמוז תשמ"ב], [http://www.sichos.com/shleimus/sicha.asp?id=80 שיחת י"ג תמוז תשמ"ב] {{אודיו}}}}.

בכ' אדר א' תשמ"ד ביקר הרב הראשי לצה"ל הרב גד נבון אצל הרבי. במהלך הביקור הוזכר [[ספר התניא]] שהדופס שהודפס בבית דפוס צבאי בארץ, בו הופיע סמל צה"ל לצד סמל [[קה"ת]]. הרב נבון יצא בהתרשמות עמוקה מהרבי, והורה לאנשים בסביבתו לעזור לאנשי חב"ד בכל מה שהם יכוליםככל הניתן{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=60447 הרב גד נבון הורה לי: תעזור לחב"ד ככל שתוכל].}}.

כמו הרב נבון, ביקרו אצל הרבי בכירים נוספים דוגמת מאיר עמית (בעת כהונתו כראש המוסד), רחבם רחבעם זאבי (בעת כהונתו כאלוף בצה"ל), הרמטכ"ל משה לוי, האלוף רפי פרץ{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=58350 האלוף רפי פרץ בראיון בלעדי ל-col].}} (בעת כהונתו כרב ראשי), תת אלוף רן פקר, האלוף יוסי בן חנן, ובכירים נוספים רבים{{הערה|זאת מלבד חלופות המכתבים הרבות שהתקיימו בין הרבי לבכירי צה"ל.}}, כולם העידו שהתרשמו עמוקות מידיעתו המפורטת של הרבי וראייתו הצבאית הרחבה, והתפעלו מהאכפתיות וההתענינות וההתעניינות שגילה הרבה כלפי כל פרט מהתנהלות המערכת הצבאית והיחס החיובי שהפגין כלפיה.

הרבי מתייחס באהדה רבה לכל אחד ואחד מהחיילים העוסקים בהגנת גבולות הארץ ובשמירה על תושביה. במכתבים רבים מציין הרבי עובדה זו, ומעורר את החיילים על הזכות הגדולה שיש להם, ועל האחריות הגדולה שהקבש[[הקב"ה ]] הפקיד בידם, שצריכה לזרז אותם בקיום תורה ומצוות בכדי שתהיה להם הצלחה במילוי תפקידם{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9722.htm מכתב ט"ו באב תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9736.htm ז' אלול תשכ"ט], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/26/9950.htm ט"ו באב תש"ל], ועוד.}}.

לאורך ההיסטוריה של צה"ל, שירתו במסגרת הצבאית רבים מחסידי חב"ד, שהשתתפו שאף השתתפו במלחמות ישראל, וסייעו במאמץ המלחמתי להגנת גבולות הארץ, כשבהוראת הרבי הם מנצלים את הזמנים הפנויים להשפעה על חבריהם להתקרב ליהדות.