254
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
יחד עם זה, ראו בבירור שאת “המילה האחרונה” אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו’, הם בהסכמתו ובעידודו וכו’), אלא שראו זאת גם במוחש.
ולדוגמא: בניגון לפרק פ”ח ([[תשמ"ט]]) בעל מנגן אחד (ר' שלמה ר’ שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים “[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)]] גו’”; “תבוא לפניך תפלתי גו’”; “ואני אליך ה’ שועתי גו’”, והלחין עליהם ניגון.
בפועל ועדת הניגונים בחרה ניגון אחר, אך הקהל לא היה שלם עם זה. כך נוצר מצב שחלק מהקהל שר ניגון אחד וחלק ניגון אחר.