2,628
עריכות
שינויים
←משפט הספרים
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של [[הרבי הריי"צ]], [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של [[אדמו"ר הריי"צ]], ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.
במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט; ובחקירה נגדית. אבל לאחר גילוי מיסמכים שונים, הועמדה כל הנאמנות שלו בסימן שאלה גדול. לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם של הצד של [[הרביהרש"ג]] ו[[חנה גוראריה|אשתו]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".
ב[[משפט הספרים]] היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של [[שלום דובער גוראריה (נכד אדמו"ר הריי"צ)|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט; [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו". מאז ניתק ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות.