ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[תמונה:משה.jpg|left|thumb|250px|בנו רבי משה באירוע הכנה ל[[י"א ניסן]] [[תשס"ה]]]] | [[תמונה:משה.jpg|left|thumb|250px|בנו רבי משה באירוע הכנה ל[[י"א ניסן]] [[תשס"ה]]]] | ||
'''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים. | '''רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ''' הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ]] מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי [[יעקב יצחק מפשיסחא]] (ידוע בכינויו [[היהודי הקדוש]]). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר ב[[כ"א שבט]] [[תשמ"ב]], ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים. | ||
==בנידודים== | |||
בהיותו בנו בכורו של אביו ליווהו בנידודיו בערבות [[רוסיה]], שם עמד בקשר הדוק עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] שבטשקנט וסמרקנד. נוסף לכך, זכה להשתתף בלווית [[רבי לוי יצחק]] בקיץ [[תש"ד]] ב[[אלמא אטא]] {{מקור}}. | |||
==הערצתו לרבי== | |||
האדמו"ר העריץ את [[הרבי מלך המשיח]] בצורה יוצאת מגדר הרגיל, החזיק עצמו ל[[חסיד חב"S]] במידה מסויימת ולמד רבות ב[[ספרי אדמו"ר שליט"א]]. | |||
בפגישותיו עם [[חסיד]]י [[חב"ד]] נהג לספר על גילוי [[רוח הקודש]] שראה אצל הרבי: הוא היה כותב לעצמו מדברי תורתו, וחשש שאין הדברים ראויים להדפסה. בניו לחצו עליו להדפיסם, והוא לא הסכים. לאחר מספר חודשים ביקר ב[[ארצות הברית]] ונסע אל [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]]. מיד בהיכנסו ל[[גן עדן העליון]] פנה אליו הרבי ואמר לו שעליו להדפי סאת תורתו, וזאת מבלי שסיפר לרבי כלל על הספק שמנקר בו. אירוע זה גרם להערצתו הרבה אל הרבי. | |||
בעקבות דברים אלו הדפיסו בניו לאחר פטירתו את הספר 'ברכת צבי', הכולל ילקוט מדברי תורתו. | |||
== ביקורו אצל הרבי == | == ביקורו אצל הרבי == | ||
גרסה מ־04:47, 18 באוקטובר 2011
רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ הוא האדמו"ר מביאלא-פשיסחא, בנו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא בעל ה"חלקת יהושע", צאצא (בן אחר בן) לרבי יעקב יצחק מפשיסחא (ידוע בכינויו היהודי הקדוש). מונה לאדמו"ר כשנתיים לאחר פטירת אביו שנפטר בכ"א שבט תשמ"ב, ולאחר מספר שנים פתח את בית מדרשו בשכונת הר נוף שבירושלים.
בנידודים
בהיותו בנו בכורו של אביו ליווהו בנידודיו בערבות רוסיה, שם עמד בקשר הדוק עם חסידי חב"ד שבטשקנט וסמרקנד. נוסף לכך, זכה להשתתף בלווית רבי לוי יצחק בקיץ תש"ד באלמא אטא [דרוש מקור].
הערצתו לרבי
האדמו"ר העריץ את הרבי מלך המשיח בצורה יוצאת מגדר הרגיל, החזיק עצמו לחסיד חב"S במידה מסויימת ולמד רבות בספרי אדמו"ר שליט"א.
בפגישותיו עם חסידי חב"ד נהג לספר על גילוי רוח הקודש שראה אצל הרבי: הוא היה כותב לעצמו מדברי תורתו, וחשש שאין הדברים ראויים להדפסה. בניו לחצו עליו להדפיסם, והוא לא הסכים. לאחר מספר חודשים ביקר בארצות הברית ונסע אל כ"ק אדמו"ר שליט"א. מיד בהיכנסו לגן עדן העליון פנה אליו הרבי ואמר לו שעליו להדפי סאת תורתו, וזאת מבלי שסיפר לרבי כלל על הספק שמנקר בו. אירוע זה גרם להערצתו הרבה אל הרבי.
בעקבות דברים אלו הדפיסו בניו לאחר פטירתו את הספר 'ברכת צבי', הכולל ילקוט מדברי תורתו.
ביקורו אצל הרבי
האדמו"ר בא לביקור אצל הרבי וסיפר שנוסע לארץ ישראל. הרבי הגיב כי על הפסוק "ואת זהב הארץ" אומרת הגמרא "אין תורה כתורת ארץ ישראל" ובירכו בהצלחה רבה.
האדמו"ר הציג בפני הרבי את מלויו ואת בכור בניו האדמו"ר רבי אלימלך רבינוביץ שליט"א מביאלא פשיסחא [1].
צאצאיו
- בנו רבי אלימלך רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא פשיסחא, חיפה.
- בנו רבי מנחם מנדל רבינוביץ, האדמו"ר מפשיסחא, בני ברק.
- חתנו רבי ישראל חיים וייס האדמו"ר מספינקא, בני ברק[2].
- בנו רבי ברוך רבינוביץ האדמו"ר מביאלא לונדון, לונדון.
- בנו רבי שמחה רבינוביץ, רמות ירושלים, מח"ס פסקי תשובות.
- בנו רבי צמח דוד רבינוביץ ר"מ בישיבת נדבורנא, בני ברק.
- בנו רבי משה רבינוביץ, הר נוף ירושלים.
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |