צבי מאיר שטיינמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:צבי מאיר שטיינמץ.jpg|left|thumb|250px|ר' צבי מאיר שטיינמץ]] | [[תמונה:צבי מאיר שטיינמץ.jpg|left|thumb|250px|ר' צבי מאיר שטיינמץ]] | ||
הרב '''צבי מאיר שטיינמץ''' נולד בשנת [[תרע"ה]] בכפר בריסטער ברוסיה הקרפטית על גבול גאליציה. | הרב '''צבי מאיר שטיינמץ''' (המכונה "צבי יאיר") נולד בשנת [[תרע"ה]] בכפר בריסטער ברוסיה הקרפטית על גבול גאליציה. היה [[חסיד חב"ד]] ומשורר. | ||
==שנות צעירותו== | ==שנות צעירותו== | ||
ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו [[תורה]], הליכות ודרך ארץ. | |||
כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות [[חודש ניסן]], חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות ה[[תפילה]]. | |||
בהמשך שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבה]] הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. אולם כשבגר, החל לשלב את 'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם דרך ארץ, שהייתה שיטה פתוחה יותר מאשר לימוד תורה בלבד. | |||
כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר. | |||
==בארצות הברית== | ==בארצות הברית== | ||
לאחר מלחמת העולם השניה, התגורר תקופת מה בווינה, אך בשנת [[תשי"ב]] היגר משם | לאחר מלחמת העולם השניה, התגורר תקופת מה בווינה, אך בשנת [[תשי"ב]] היגר משם ל[[ארצות הברית]]. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי. | ||
זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והציע לו לעבוד במוסד | זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו החסיד הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והציע לו לעבוד במוסד החינוכי "[[בית רבקה (קראון הייטס)]]" בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'[[יחידות]]' [[אדמו"ר שליט"א|לרבי]] כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה. | ||
במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'. | במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה "ביטול תורה", הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'". | ||
במשך הזמן החל להגיע בקביעות ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. | במשך הזמן החל להגיע בקביעות ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] של הרבי. | ||
גרסה מ־12:35, 4 באוגוסט 2011
הרב צבי מאיר שטיינמץ (המכונה "צבי יאיר") נולד בשנת תרע"ה בכפר בריסטער ברוסיה הקרפטית על גבול גאליציה. היה חסיד חב"ד ומשורר.
שנות צעירותו
ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו תורה, הליכות ודרך ארץ.
כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות חודש ניסן, חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות התפילה.
בהמשך שלחו אביו ללמוד בישיבה הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. אולם כשבגר, החל לשלב את 'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם דרך ארץ, שהייתה שיטה פתוחה יותר מאשר לימוד תורה בלבד.
כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר.
בארצות הברית
לאחר מלחמת העולם השניה, התגורר תקופת מה בווינה, אך בשנת תשי"ב היגר משם לארצות הברית. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי.
זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו החסיד הרב ישראל ג'ייקובסון והציע לו לעבוד במוסד החינוכי "בית רבקה (קראון הייטס)" בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'יחידות' לרבי כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה.
במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה "ביטול תורה", הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'".
במשך הזמן החל להגיע בקביעות להתוועדויותיו של הרבי.
את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה.
גם כשעזב את ההוראה בשדה החינוך החב"די, המשיך להגיע בקביעות לרבי, ואף היה מביא עמו תלמידים רבים, והיה מקרבם לתורה ולחסידות ומקשרם עם הרבי.
פטירתו
ביום שישי, י"ב אלול תשס"ה, נפטר ר' צבי מאיר ע"ה.