==משמעות החג==
כותב ב[[אדמו"ר הריי"צתורת החסידות]]{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק המוסבר כי ', עמחג' עוהוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר -עח}}: בחגכך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם -השבועות שהוא זמן התקיימה במעמד מתן-תורה. [[מתן תורה|מתן תורתנועצמות]]ו ומהותו של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בני-ישראל, בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה'לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, מתגלים ומאירים אותם היום עילאי שאין כמוהו. [[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורההאריז"ל]]גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג-השבועות שבועות מידי שנה הוא זמן יום קדושה לעילא ולעילא. [[עת רצוןהרבי]] למעלהאומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, ו[[השיאך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברך"ת]] מטריד הקורא את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. זאת אומרתלכן, אשר חגציווה הרבי "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]]הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורהוכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".
כותב [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערת שוליים|מכתב לתלמידי הישיבות, [[אגרות קודש מוהריי"צ]] חלק ה', עמ' עו-עח}}: בחג-השבועות שהוא זמן [[מתן תורה|מתן תורתנו]], בשני ימים הבהירים הללו שהם מועדי ה', מתגלים ומאירים אותם ה[[אורות]] והגילויים שהאירו ונתגלו בשעת [[מתן תורה]]. חג-השבועות הוא זמן [[עת רצון]] למעלה, ו[[השי"ת]] מטריד את המקטרג על [[עם ישראל]], כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות ב[[ראש השנה]] ויום הקדוש ד[[צום כיפורים]]. זאת אומרת, אשר חג-השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד ה[[תורה]] והעבודה ב[[יראת שמים]], וכן להתעסק ב[[תשובה]] בהנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג כדוגמת זמן ה[[תקיעות]] בראש-השנה ויום הקדוש דצום הכיפורים..." ==מנהגי החגהשמחה בחג=="היום-טוב של שבועות, מלבד זאת שהוא ככל [[יום טוב]], מועדים ל[[שמחה]], יש בו שמחה נוספת, שמחת מצוה, מצד זה ש[[בני ישראל]] קיבלו את ה[[תורה]], וכשם שכשמביאים ילד ל"חדר" ללמוד תורה עושים "שמחה", כך גם בשבועות שבני ישראל נכנסו ל"חדר" לקבל את התורה, הרי זו שמחה, נוסף על שמחת המועדים{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות חלק ו'}}". "השמחה שבמתן תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל, בכל מקום ובכל זמן. שמחה זו פועלת עליו שימשיך הנהגה טובה זו על כל השנה כולה, כי שמחה פורצת גדר, גדרי הזמן וגדרי המקום, שבכל מקום ובכל זמן יוכל לקבל את התורה{{הערת שוליים|[[ליקוטי שיחות חלק ו'}}". ==הלכות ומנהגי חב"ד בחג==בניגוד לכל יום טוב בו יש את המצוות המיוחדות שלו (בחג המצות - סיפור יציאת מצרים, אכילת מצה וכו'; בחג הסוכות - ישיבה בסוכה, ד' מינים) הרי שבחג השבועות אין בו שום מצוה מיוחדת. הסיבה לכך היא: כל הימים-טובים מבטאים ענינים פרטיים בקשר של הקב"ה עם בני ישראל, ולכן הקשר עם הקב"ה הוא באופן מסויים בלבד. ואילו חג השבועות, מתן תורתנו, מבטא את עצם הבחירה של הקב"ה בבני ישראל ואת הבחירה של בני ישראל בקב"ה. זהו עניין כללי-עצמותי, לכן אי אפשר להביע זאת במצווה פרטית.
{{ערך מורחב|ערך=שבועות (מנהגים)}}
חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת חג, כלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".
הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג.
[[קובץ:קבלת התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ומשה ניגש לבדו אל הערפל]]
ב[[תורת החסידות]] מוסבר כי 'חג' הוא יום התגלות אלוקית וככל שההתגלות חזקה יותר - כך עוצמתו חשובה ונעלית יותר. ההתגלות האלוקית הנעלית ביותר שהיתה מאז ומעולם - התקיימה במעמד מתן-תורה. [[עצמות]]ו ומהותו של הקדוש ברוך הוא התגלתה לעיני כל בני-ישראל, לכן שבועות הוא חג בעל מעלה נשגבת משאר החגים, יום עילאי שאין כמוהו.
[[האריז"ל]] גילה שבשבועות מידי שנה מתגלית אותה קדושה אלוקית נשגבת שהיתה במעמד הר-סיני. לכן חג שבועות מידי שנה הוא יום קדושה לעילא ולעילא. [[הרבי]] אומר כי עיקר ההתגלות היא בקריאת "עשרת הדברות", כי אמנם אנו שומעים אותם מפי בעל-הקורא, אך בתוך קולו הגשמי מוסתר קול סמוי של "עצמותו ומהותו יתברך" הקורא את עשרת-הדברות בכל בית כנסת כמו במעמד הר סיני. לכן, ציווה הרבי "שבעשרת הדברות יהיו כל בתי-הכנסת מלאים באנשים נשים וטף (בנפרד כמובן), וכדאי להביא גם ילדים קטנים "מבן חודש ומעלה", והמהדרים יביאו אפילו תינוקות יותר רכים".
== "זמן מתן תורתינו" ==
[[קובץ:הר סיני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סלע על הר סיני עם תחריטים]]
חז"ל מלמדים שכל התורה כולה, גם התורה שבעל-פה ואפילו "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש", וכל דברי "הנביאים והחכמים העומדים בכל דור ודור" - כולם "ניתן למשה במתן-תורה בהר-סיני", "כל אחד ואחד קיבל את שלו מסיני".
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] והחסידות, ניתנו בהר סיני, ואדרבה הם התגלו וניתנו בגלוי לעין כל יותר מהתורה הנגלית באותו המעמד.