2,628
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
בסלון זה הייתה תמונת הרבי כשהוא מסדר קידושין בחתונת ר' [[דובער יוניק|בערל יוניק]]. ככל הנראה, זו התמונה היחידה של הרבי שהייתה בבית,{{הערת שוליים|על הגעת התמונה לסלון הרבי, סיפר פעם ר' בערל: "כמה שנים לאחר חתונתנו, מסגרתי את אחת התמונות מחתונתנו ונתתי במתנה לרבנית חיה מושקא. בתמונה הזו נראה הרבי תחת החופה, כשהרב חודקוב קורא את הכתובה. הרבנית הניחה את התמונה בחדר הספרייה של הרבי. ([[בית משיח]] גיליון 508).}} בנוסף לתמונה הזו, היו בבית הרבי רק שתי תמונות של [[הרבי הריי"צ]], שעמדו גלויות בחדר השינה.
==קומה השלישית==הקומה השלישית של הבית, הייתה ריקה מאדם. אמנם אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיה, והיו בה חדרי אורחים. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית הרבי והרבנית, מלבד אחייניתו של הרבי, מרת [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמן]], בת רבי [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייב]], שכשהייתה מגיעה לניו יורק, הייתה מתארחת במקום ברוב כבוד. לאחר שנת [[תשכ"ה]], עם פטירתה של [[הרבנית חנה]] שהתגוררה אף היא ברחוב 'פרזידנט', מרחק של שני 'בלאקים', אוחסנו בקומה זו רהיטים וחפצים שהיו בביתה, והם למעשה נמצאים שם עד עצם היום הזה. בראשית שנות המ"מים, לאחר שה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] היה צריך לסייע לרבנית לעיתים קרובות יותר, הוא קבע את דירתו בקומה השלישית של בית הרבי.==המעלית===
המעלית הפנימית המדוברת שהייתה בתוך הבית, הובילה בין הקומות, כאשר מרכז הבקרה שלה, כאמור, היה במרתף הבית. המעלית היא אחד השינויים המהותיים היחידים שנערכו בבית הרבי והרבנית מאז שנקנה הבית. היא הותקנה לאחר שהרבנית חשה ברגליה והתקשתה לעלות במדרגות הפנימיות שבתוך הבית.
מאז הרבנית אכן נהגה לעלות ולרדת באמצעות מעלית זו.
==קומה השלישיתהבית היום==הקומה השלישית של סמוך ל[[יו"ד בשבט]] [[תשנ"ב]], קרא הרבי ל[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]], והורה לו למכור את הביתברחוב פרזידנט ואת כל תכולתו, עד יו"ד שבט. את כסף המכירה, אמר הרבי, הייתה ריקה מאדםיש להעביר לטובת אחד המוסדות ("איינע פון די מוסדות"). אמנם ר' [[שלום בער גנזבורג]] נבהל מאוד מההוראה הלא-שגרתית, ומכיוון שהיה אמון על שמירת הסוד, לא יכול היה לשתף אף היא הייתה רחבה וגדולה כקודמותיהאחד בסוד הכמוס. הוא לא ידע האם מתכוון הרבי למכור ממש את כל תכולת הבית, והיו בה חדרי אורחיםאו שיש חפצים שברצונו להשאיר. אורחים כמובן לא נטו ללון בבית ואם אכן ירצה הרבי והרבניתלהשאיר חלק מהחפצים – היכן יישארו? ובכלל, איך יקבלו החסידים את הידיעה שהרבי מעוניין למכור את ביתו הפרטי?! בהזדמנות הראשונה שנוצרה, מלבד אחייניתו של פנה ר' [[שלום בער גנזבורג]] לרבי ואמר שיש דברים רבים שהוא אינו יודע כיצד לנהוג בהם. הרביהשיב כי אם יהיו חפצים אישיים שיהי' ספק לגביהם, מרת תבוא ותשאל אותי. הרבי גם הוסיף ואמר לר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון#בתו|דליה רויטמןשלום בער גנזבורג]]שהוא יכול לצרף אליו חסיד נוסף, שאף הוא היה מהמשמשים בקודש בבית הרבי. השניים ערכו רשימה של חפצים אודותם הסתפקו, האם יימכרו אף הם, בת רבי או יישארו ברשות הרבי, ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון|ישראל אריה לייבשלום בער גנזבורג]]ניגש אל הרבי בשלישית. הוא היה נרגש מאוד לנוכח הנושא העדין שעליו לדבר עם הרבי, אולם להפתעתו הגדולה, עוד בטרם החל לדבר פתח הרבי ואמר בזה הלשון: "אני רואה שאינך מרוצה מכך. גם אני לא מרוצה מזה, ואף באים אלי בטענות על כך. הנך יודע מה? שיישאר כך עד ביאת המשיח, שכשהייתה מגיעה לניו יורקכמו שזה". ואז הוסיף הרבי ואמר: "וכאשר יגיע הזמן ויצטרכו להרחיב וליפות, הייתה מתארחת במקום ברוב כבודשלא יחששו מהכסף ויעשו כל מה שצריך".
==קישורים חיצוניים==
* '''הביאני המלך חדריו''' [[מנחם זיגלבוים]] סוקר בשבועון בית משיח את ביתו של הרבי: [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52833 הקומה הראשונה], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=52946 סקירה על הקומה השניה והשלישית] - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{ערך חסר}}
[[קטגוריה:ערכים חב"דים]]