שינויים

גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהילים<ref>ספר-המנהגים עמ' 30.</ref>, אף-על-פי שאין מברכין את החודש<ref>לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סי' תקפ"א סעיף מז.</ref>. אין מברכים את החודש.

אין מברכים את החודש. [[הבעש"ט ]] אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה<ref>ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)</ref>.

בשבת שלפני ראש-השנה – יש<ref>'התוועדויות' תשמ"ח ח"ד עמ' 376</ref> להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על-ידי [[צדקה ]]דמאכל ומשקה ([['לחיים'] ]) או על-ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובהועלטובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר – קבלת החלטה טובה [(כולל הסכום!<ref> סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות</ref>] ) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר<ref> סה"ש תשמ"ט ח"א עמ' 222 ובהערות</ref>].

סעודת ש״ק ש"ק של שבת סליחות על שולחנו של הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק [מוהרש״ב[אדמו"ר מוהרש"ב]] היתה שונה מסעודות הש״ק דכולא שתא, שהיתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים היתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכד׳<ref>לקוטי־דיבוריםלקוטי דיבורים, עמ׳ 233</ref>.

בכל מוצאי ש״ק [[אדמו"ר מוהרש"ב]] היה אדמו״ר מוהרש״ב ממהר להחליף מחליף את לבושיו לבגדי החול [ומהר״ח ר״י לנדא ע״ה שלא זו בלבד, אלא שמוהרש״ב לא היה רוצה שבחול יהיו עליו בגדי הש״ק]מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול<ref>מהרה״ח ר׳ רפאל הכהן ע"ה</ref>.