שעיר לעזאזל

גרסה מ־15:47, 6 במרץ 2026 מאת מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שעיר לעזאזל היא אחת מהעבודות המתקיימות ביום הכיפורים בתור כפרה לעם ישראל.

רקע עריכה

ביום הכיפורים מתכפרים עוונותיהם של ישראל.

ביום זה נקבעו מספר פעולות על-מנת לקבוע שנה טובה יותר, ולכפר על העוונות של השנה הקודמת; בין הפעולות המתבצעות מתבצעת העבודה של "שעיר לעזאזל".

העבודה עריכה

תנאי הקרבן עריכה

לעבודה נבחרים שני תיישים זהים שמכונים "שעירים", קרבן אחד יצא לה' וקרבן אחד לעזאזל; במקרה שאחד מת לוקחים שני שעירים חדשים. באם נפל באחד מום - הוא מתחלף בשעיר אחר.

השעיר הוא תיש.

הגורל עריכה

קופסת עץ מונחת במזרח העזרה ובתוכה שני פתקים על האחד כתוב "להוי'" ועל השני כתוב "לעזאזל" , שני הפרים עומדים כשפניהם למערב. הכהן מערבב את הפתקים ומניח את הפתק הימני על הקרבן הימני והפתק השמאלי על הקרבן השמאלי. אם הפתק הימני יצא "להוי'" הכהן קורא: "להוי' חטאת!" וכל העם עונים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

כאשר הפתק הימני יצא "להוי'" - חז"ל אומרים - שזהו סימן של ברכה ופיוס מלמעלה; עם זאת מוסיפים חכמים שבימי שמעון הצדיק מעולם לא יצא "להוי'" בצד שמאל!

הווידוי, היציאה לדרך והשליחה עריכה

הכהן לוקח לשון של זהורית (סרט בצבע אדום) החצוי לשניים - חצי אחד תולה על השעיר והחצי השני תולה בבית המקדש.

לאחר מכן הכהן מתוודה בשם כל עם-ישראל, וסומך את ידיו בכל כוחו על הקרבן המשתלח (השעיר השמאלי - הימני עולה כקרבן).

בערב החג הוכנו 12 עמדות גבוהות מאבנים, בכל עמדה נקבע אדם אחד.

על-מנת שמשלח השעיר יוכל להעביר את השעיר למדבר היה עליו לעבור 12 מיילים, אמנם - אסור ביום טוב לצאת מחוץ לתחום!

לכן היה עליו לעבור ב12 העמדות שניצבו לעיל, כעת הוא יכול לעבור מפני שכבר הוצבו בהן עירוב תחומין; בכל עמדה הציעו לו אוכל ומים שלבקשות אלה היה המשלח מסרב (מפני צום יום כיפורים).

הוא מגיע לצוק ושם מוציא את החוט התלוי על השעיר וקושרו באבן על-יד הצוק.

את הכבש תופש הפוך (כשפניו לכיוון המשלח) ומשלחו מהצוק; אם הכבש התפרק לאיברין איברין כאשר נפל - הרי זה סימן טוב, ואם כאשר הגיע ללמטה טרם התפרק - הרי זה להפך.

באותו רגע - החוט האדום הופך מצבע אדום לצבע לבן וכך יודעים בני ישראל שעוונותיהם נתכפרו.

בחסידות עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אחת מהדרכים בהם הרבי משווה את חג הפורים ליום הכיפורים היא הגורל. נס הפורים[1] נעשה על הגורל הידוע של המן, אחת מהעבודות במקדש ביום הכיפורים הייתה השעיר לעזאזל.

הסיבה מפניה נשלח השעיר דרך אורכה כל-כך למדבר, היא מפני שמדבר שוכנים כל הג' קליפות הטמאות. השעיר שמכפר על עוונותיהם של ישראל נשלח לשם מפני שרק שם ניתן לשאת את עוונותיהם של ישראל, ושם הן יתכפרו[2].

הערות שוליים

  1. ^ ראה באריכות - על כן קראו תשי"ג, במעלת הנס של הפור שעל שמו נקרא החג.
  2. ^ אדמו"ר האמצעי, נר מצווה ותורה אור, דף ה' עמוד ב'.