1,562
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
"בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שב[[מסכת שבת]] הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם ב[[מסכת נדה]] יכולים להוסיף את שאר ה[[משניות]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]], ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב.}}
בהמשך השנה, כמה שבועות לפני הסיום הראשון, ב[[חול המועד פסח]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] הציע במכתב ל[[[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם"]] ללמוד את ה[[משניות]] של [[סדר טהרות]], כך שהסיום לא יהיה ב[[י"א אייר]] [[תשד"מ]], אלא ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] בסמיכות ל[[יארצייט]] של [[אברהם מרדכי אלתר|בעל ה"אמרי אמת"]] מ[[גור]].
[[קובץ:הרב מענטליק ע"ה.jpeg|ממוזער|הרב [[מרדכי מענטליק]] מביא את ברכת [[הרבי]] בסיום התלמוד ירושלמי]]