פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 213 בתים ,  1 מאי
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
'''גורל''' הינה הוא שיטת הכרעה בין דברים שווים, באמצעות פתקים הנבחרים באופן אקראי, בהכרעה אלוקית, או פעולה דומה שאינה תלויה בהכרעה שכלית או ברצונו של בן אנוש.
בתנ"ך ובדברי חז"ל ישנם מופעים רבים של הגרלות שנעשו בציווי אלוקי, ובתורת החסידות מוסבר שהגורל קשור עם הדרגות הגבוהות והעצמיות ביותר, ואף מוסבר מהי ההוראה בעבודת השם מעניין הגורל.
מקום נוסף בו ציוה ה' את יהושע להשתמש בגורל, היה על מנת לגלות מי מעל בחרם שאסר שימוש בשלל המלחמה ביריחו, גורל שגילה על מעילתו של עכן{{הערה|סנהדרין מג, ב.}}.
גם בחירתו של [[שאול]] למלך נעשית באמצעות גורל{{הערה|שמואל א' י, כ-כב.}}, כשהוא עצמו בתורו הפיל גורל כדי לגלות מי היה הגורם להפסד במלחמה, גורל בו נלכד בנו יהונתן, שהפר את השבועה כאשר טעם מן ה[[דבש]]{{הערה|שמואל א' יד, מא-מב.}}.
על [[נבוכדנצר]] מסופר בספר [[יחזקאל]]{{הערה|פרק כא.}}שהפיל גורל בנוגע לדרכו במלחמה, וכן היה אצל [[המן]]{{הערה|אסתר ג, ז.}} שהפיל גורל על מנת לדעת מהו התאריך הטוב ביותר לבצע את מזימתו להשמיד את עם ישראל, כך גם היה אצל [[יונה בן אמיתי]] שהמלחים הפילו גורל כדי לדעת בשל מי הייתה הסערה{{הערה|הפטרת יום הכיפורים.}}.
בעל החוות יאיר כותב בספר השו"ת שלו{{הערה|סימן סא.}} שניתן להביא ראיה מן התורה, מן הנביאים ומן הכתובים שסמכו על הגורל אשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת התחכמות, שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו מההשגחה העליונה.
בנוגע להגרלות כספים וכדומה, כגון הגרלות מפעל הפיס, יש מהפוסקים שצידדו לאיסור ודימו זאת ל'משחק בקוביה' שעל פי הלכה אף פסול לעדות בתנאים מסויימים, כיון שהוא נהנה מכסף שאנשים לא וויתרו עליו בלב שלם, וזהו מעין אבק גזל, או משום שהוא לא עוסק בפעילות המועילה ליישובו של עולם{{הערה|שולחן ערוך חושן משפט לד, טז. שע, ג. יורה דעה רכח, טו. שו"ת יביע אומר לגאון הרב [[עובדיה יוסף]] חלק ז', חושן משפט סימן ו'; חלק י', יורה דעה סימן נח, אות כג.}} אך רבים מהפוסקים בדור האחרון צידדו להקל, ובפרט אם מדובר שההגרלה היא על סכום שנקבע מראש, והאדם עושה זאת לשעשוע בעלמא ובסכומים קטנים ואינו מתמכר לכך{{הערה|1=שו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' ה', תחומין כרך ה' עמוד 310-302302–310, וראה בשו"ת רב פעלים ח"ב יו"ד סימן ל', שיחת ש"פ ויחי תשמ"א. [https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/16/5802.htm אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז אגרת ה'תתב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/238.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C גורל חלק ו' א'רלח], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/192.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C גורל חלק ו' א'קצב], [https://chabadlibrary.org/books/maharshab/igrot/6/242.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C גורל חלק ו' א'רמב]. וראו גם במאמר הלכתי העוסק בכך, [https://www.yeshiva.org.il/ask/112616 האם מותר לקבל כסף ממפעל הפיס?], באתר 'ישיבה'.}}.
נידון הלכתי נוסף הוא עריכת הגרלה בשבת ובחג, שבאופן כללי נאסרה בהלכה{{הערה|שו"ע או"ח סי' שכ"ב ס"ו.}}, אך גם בזה יש מהפוסקים שצידדו להתיר בתנאים שונים, כגון לדבר מצווה{{הערה|שבט הלוי ח"ט סימן עח, ועוד.}}.
===בעבודת השם===
המשמעות של בחינת ה'גורל' בעבודת השם היא ב-2 אופנים, האופן הראשון הוא הידיעה וההכרה של האדם שבכוחותיו אינו יכול לדעת ולהשיג והוא מוכרח לאמונה, והאופן השני הוא לעבוד את השם באופן שלמעלה מהשכל, בביטול מוחלט ברצון פשוט לעשות רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb4/1/1/1060.htm?q=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C גורל אור התורה במדבר ד, אס].}}, ובמקומות אחרים מוסבר שזוהי העבודה הקשורה עם בחינת ה'סובב' שבנפש, אהבה של 'בכל מאודך'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/18/404.htm תורת שמואל תרל"ב חלק ב' תד].}}
ענין נוסף בעבודת השם הקשור עם הגורל, זוהי המצווה המיוחדת השייכת לשורש נשמתו של כל יהודי ובה הוא צריך להיות זהיר במיוחד, להדר בה בזריזות ובכל כוחותיו{{הערה|1=כדי לזהות מהי המצווה השייכת אליו במיוחד, יהודי יכול להבחין שבמצווה זו יש לו קושי ואתגר מיוחד, וזהו הסימן שזו המצווה השייכת לגורל נשמתו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/17/index.htm שיחת שבת פרשת פנחס י"ב תמוז תשי"ז].}}.
בשעת ה[[טהרה (קבורה)|טהרה]] של [[המגיד ממעזריטש]] נערך גורל בין התלמידים מי יזכה לטהר כל אבר מגופו הקדוש, ו[[אדמו"ר הזקן]] זכה ב'ראשו כתם פז', טהרת הראש, וכאשר הובילו את המגיד למקווה, אמר אדמו"ר הזקן שכיון שחז"ל אמרו "גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם", יניחו למגיד לטבול בעצמו, ואכן המגיד טבל מעצמו שלוש פעמים{{הערה|1=[https://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7518.htm אגרות קודש חלק כ' אגרת ז'תקיח]. בית רבי חלק א' עמוד 10 הערה ב'.}}.
לרגל מלאות 100 שנה להסתלקותו של [[אדמו"ר הזקן]] תיקן [[אדמו"ר הרש"ב]] שמדי שנה ביום ה[[יארצייט]] שלו כ"ד טבת, יבחרו כמה שלוחים באמצעות הגרלה שייסעו להעתיר תפילה על הל[[אוהל אדמו"ר הזקן|אוהל]] של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]] ויבקשו [[רחמים]] על עם ישראל. תקנה זו נקראה בשם 'אורח לצדיק'.
כאשר ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ב]] את '[[חברת משניות בעל פה|חברת]] [[משניות בעל פה]]' במטרה [[טהרת האויר|לטהר את האויר]], קבע שחלוקת המסכתות בין חברי האגודה תתבצע באמצעות גורל.
הרבי עודד מאוד הגרלות מסוג זה ואף העניק יחס מיוחד לזוכה בגורל, שבמשך שהותו זכה [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] בנוכחות הרבי, לעמוד על יד הרבי בשעת ה[[תקיעת שופר|תקיעות]], לקבל מהרבי בקבוק [[משקה]] בשביל [[התוועדות|התוועדויות]] בארץ הקודש וכן השתתפות כספית בהוצאות הנסיעה והשהות בחצר הרבי.
הרבי הסביר, כי למרות אף על פי שרק אחד מהמשתתפים בהגרלה זוכה לנסוע בפועל, הרי נחשב גם לשאר המשתתפים בהגרלה כאילו הם עצמם נוסעים לרבי{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]] חלק י' עמוד רסג.}}{{הערה|"הזוכה יתחשב כשלוחם של כל המשתתפים, אשר שלוחו של אדם כמותו, ובמילא בנסיעתו של הזוכה הרי, במדה ידועה, כל אחד ואחד מהם נוסע". (מכתב הרבי מכ"ה טבת תשט"ו).}}.
==הוראות הרבי בנוגע להגרלה==
במכתב ליושב ראש [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] הרב [[ישראל לייבוב]] כתב הרבי שכאשר עושים הגרלת פרסים לילדים ניתן לכלול בהגרלות אופניים או מיני מתיקה, אך לא כדור-רגל{{הערה|ממכתב י"ד מנחם אב, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד רפט. הרבי אף הורה להשמיד את המודעות שכבר נדפסו עם הפרסומת הזו - הלכות ומנהגי חב"ד (גינזבורג) עמוד 233.}}, וכן הורה הרבי שהספרים בהגרלה יודגשו בפרסומת והם יהיו מרכז ההגרלה ושאר הפרסים רק בתור תוספת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2019/11/28-11-2019-17-09-18-%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98ליקוט-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AAמענות-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9קודש-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%97תשמח.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות ריג]. [https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98ליקוט-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AAמענות-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9קודש-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות קיז].}}.
כאשר הרב [[רפאל נחמן כהן]] שאל את הרבי בנוגע לשינוי כללי הגרלה, השיב לו הרבי שהגרלה היא ענין שלמעלה מטעם ודעת, ולכן צריך להימנע מלהתערב בזה{{הערה|גליון בית חיינו 120 עמוד 6.}}.
*הרב חיים הלל רסקין, '''בעיות הלכתיות בהגרלה''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש' טבת תשפ"א עמוד 9
*הרב יוסף יצחק מייהיל, '''הימורים והגרלות''', גליון 'הוראה ומשפט - ליובאוויטש'
*הרב חיים אהרון, '''הגרלה מוטעית''', 'הוראה ומשפט' גליון סיון תשפ"א עמוד 3
*'''על פרסים ומתנות''', 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת לך לך תשפ"ג{{הערה|מהדורת הבטא של השדרוג שנשלחה בתפוצה אינטרנטית בלבד (שיצאה לאור במקביל לחוברת במתכונת הרגילה שהופצה בפועל).}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
9,039

עריכות