שינויים

במשך שנים ירדו גורמים ואנשים מסויימים לחייו של הרב מארלאו באופן מבהיל ומפחיד, ובפרט אחרי הדיונים על [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערה|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק הוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבה. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. ובשנותיו האחרונים כמעט לא עבר יום שלא קיבל מהם דקירה עמוקה וכואבת. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. בנוסף לכל, בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק הלכו (בהשתתפות משפיעים) וישבו שעות רבות אצל רבנים של "אגודת הרבנים" מחוץ לשכונה ואילצו אותם להוציא סירוב נגד הרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584 כתב ה"סירוב"] נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד{{הערה|ראה מה שכתב הרב [[לוי יצחק גרליק]], מי שעמד לימין הרב במשך השנים ([[בית משיח]] גליון 287 עמ' 26): "מה שהרב מארלאוו סבל, אינני חושב שישנו עוד רב אחר בעולם שסבל כך.. נפגשתי איתו פעמים רבות, ויכולתי לראות כיצד הלחץ העצום הזה השפיע עליו. הלחץ שהופעל נגדו היה נורא ואיום, ממש בלתי אנושי. מטבעו, הוא הפנים את הכל וכלפי חוץ הוא היה נראה רגוע לחלוטין, אבל בפנים זה כאב לו מאוד".}}{{הערה|במשך כל השנים הללו מלוו האישי הרב [[יוסף ברוק]] עמד בתוקף ומחה נגד כל אלו שניסו לפגוע ברב.}}.