שינויים

לאחר המלחמה שירת המשיך לשרת בצבא הרוסי תקופה עד שהשתחרר ועלה לארץ ישראלהאדום.

== בארץ הקודש ==בשנת [[תשי"ט]] עלה ר' שלום-בער ל[[ארץ הקודש]], שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו מרת גיטל ונולד לו בנו הבכור ר' ישעיהו פרידמן. לאחר מספר שנים, עבר לגור ב[[מילאנו]] שב[[איטליה]]. שם הצליח עסק במסחר הפניניםבפנינים.

ידידות עמוקה נקשרה בינו לבין הרב [[גרשון מענדל גרליק]], והוא נהיה ליד ימינו עזר לו בביסוס והקמת מוסדות חב"ד באיטליה, ומעמודי התווך שלהם בעיקר בהקמת מקוואות עד יומו האחרון. מקוואות היו ה"[[זהיר טפי]]" של ר' שלום-בער. הוא עסק בהקמתם של שהיה מעורב בבניית כל מקוואות חב"ד הקיימים היום באיטליה.

כשהחל זרם הפליטים היהודיים לצאת מרוסיה בשנות השבעים, חיפשו משרדי הג'וינט מקום בשבילם עד שיטפלו בהוצאת הפליטים מרוסיה וסידור ניירותיהם כדי שיוכלו להמשיך בדרכם ל[[ארה"ב]], דבר שלוקח בערך שלושה-ארבעה חודשים. בתחילה שיכנו את הפליטים בבתי-מלון, אולם הדבר עלה הון תועפות, ובג'וינט תרו אחר פתרון זול יותר. ערכו אנשי הג'וינט מחקר בעיירות בפרברי רומא, וחיפשו עיירה שבה יש הוחלט להשכיר דירות רבות להשכרה ויכולה לאכלס פליטים רבים. בעיירה לאדיספולי ענתה על דרישותיהם, ומאז ואילך החלו להפנות לשם את כל הפליטים היוצאים מרוסיה, והיא הפכה עיירת מעבר עבור הפליטים, שהלכו ובאו באלפיהם.לאותם פליטים היה אמנם את המינימום הנדרש בגשמיות, אך אפס מוחלט ברוחניות. התוכנית היחידה שיועדה עבורם מטעם הסוכנות הייתה לימוד [[עברית]] באולפן, וזהו. שבפרברי רומא שם דאג ר' שלום-בער, שליבו היה חם במיוחד עבור היהודים יוצאי מדינתו מלפנים, החליט לטפל בעניין בעצמו. החל משנת [[תשל"ד]] לערך, החל ר' שלום-בער לנסוע מדי חודש כדי לארגן פעולות של הפצת היהדות בקרב הפליטים. לאחר כמה שנים, עם גבור זרם הפליטים מרוסיה, ומספר הפליטים שהתגוררו בעת ובעונה אחת בלאדיספולי עמד על כחמשת אלפים - החליט ר' שלום-בער שלפחות בחודשי לעניינים הרוחנים ובחודשי [[תשרי]] ו[[ניסן]] יעתיק את דירתו עם משפחתו ללאדיספולי, על מנת לארגן לפליטים את תפילות ומצוות תשרי ואת סדרי [[חג הפסח]]. כאשר נודע שלאדיספולי תהיה עיירת המעבר הקבועה (לפני כן שוכנו הפליטים עבר לגור בעיירה אוסטיה, כשישים ק"מ מרומא, אליה נסע בשנים הראשונות) - החליט ר' שלום-בער שהגיע הזמן לארגן לפליטים פעילות קבועה, והחל לנסוע למקום פעמיים בחודש, ושהה שם כל פעם במשך מספר ימים. גם בזאת לא הסתפק ר' שלום-בער, והוא חפץ מאוד להביא למקום [[שליח]] קבוע. בהתייעצות עם הרב גרליק והרב [[יצחק חזן]] שאל ומאוחר יותר הביא את [[הרבי]] האם לחפש שליח דובר רוסית למקום. הרבי הסכים, והשליח נמצא בדמותו של הרב [[צבי יוסף רביסקי]], שנולד ב[[מוסקבה]] ויצא ממנה בגיל ארבע עשרה. ר' שלום-בער בתור שליח מקומי וכן דאג לכל הדרוש עבור השליח בגשמיות, כולל הקמת גם להקמת מבנה קבוע עבור "[[בית לבית חב"ד]]" בלאדיספולי. מאוחר יותר החלו להגיע לעיר גם פליטים מ[[איראן]], ור' שלום-בער גייס למלאכת הפעילות עימם את ר' [[מיכאל נמדר]] דובר הפרסית.