9,149
עריכות
מ
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים, הרחבה, עריכה
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ (קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, תיקון קישור לפירושונים, הרחבה, עריכה) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] נדירה מסוגה ב[[סוכה|סוכת]] [[770]], עבור ה[[ילדים]] מבתי הספר הכלליים המשתתפים בתוכנית [[של"ה]] ([[י"ט בתשרי]] [[תשל"ז]])]] | [[קובץ:הרבי בסוכה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] ב[[התוועדות]] נדירה מסוגה ב[[מצוות סוכה|סוכת]] [[770]], עבור ה[[ילדים]] מבתי הספר הכלליים המשתתפים בתוכנית [[של"ה]] ([[י"ט בתשרי]] [[תשל"ז]])]] | ||
'''חג הַסֻכּוֹת''' הוא האחרון ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ואחד מהחגים שמ[[תורה|דאורייתא]]. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין [[ט"ו תשרי|ט"ו]] ל[[כ"א בתשרי]], כאשר יום החג הראשון הוא [[יום טוב]] (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי [[חול המועד]]. ה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[ארבעת המינים]] | '''חג הַסֻכּוֹת''' הוא האחרון ב[[שלוש רגלים|שלושת הרגלים]], ואחד מהחגים שמ[[תורה|דאורייתא]]. החג נחוג במשך שבעה ימים, בין [[ט"ו תשרי|ט"ו]] ל[[כ"א בתשרי]], כאשר יום החג הראשון הוא [[יום טוב]] (ובחוץ לארץ יומיים), ואחריו ימי [[חול המועד]]. ה[[מצווה|מצוות]] העיקריות בחג זה הם מצוות נטילת [[ארבעת המינים]] ו[[מצוות סוכה|מצוות הישיבה בסוכה]]. | ||
בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, יש בו גם מצוות [[מצוות עליה לרגל|עליה לרגל]]. | בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, יש בו גם מצוות [[מצוות עליה לרגל|עליה לרגל]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==שמות החג== | ==שמות החג== | ||
*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה. | *'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[מצוות סוכה|סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה. | ||
*'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. | *'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו. | ||
*'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. | *'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}. | ||
*'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות. | *'''חג''' - בספרי ה[[נביאים]] וה[[כתובים]] וכן ב[[משנה]] וב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] כל מקום שנאמר "חג" סתם ללא פירוש איזה חג, הכוונה היא לחג הסוכות. | ||
| שורה 37: | שורה 34: | ||
נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא. | נטילת [[ארבעת המינים]] ואיגודם יחדיו, מרמז על האחדות שיש בעם ישראל למרות החילוקים והשוני, במעלות כל אחד ואחד, וכל מרכיב בארבעת המינים מסמל חלק מיוחד בעם ישראל, ועל ידי האיחוד מראים שבעצם כולם שווים בענין הזה שהינם יהודים בניו של הקדוש ברוך הוא. | ||
בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר: | בצמחים ופירות בכללות יש שני דברים טעם וריח בחלק מהפירות וצמחים יש את שניהם ובחלקם רק את אחד מהם או טעם טוב או ריח טוב, וישנם כאלה שאין לא זה וזה, בפנימיות הטעם והריח מרמזים על שני ענינים בעבודת ה', לימוד תורה, וקיום מצוות. כאשר: | ||
* ה[[אתרוג]] - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות. | * ה[[אתרוג]] - שיש בו גם טעם וגם ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם את שני המעלות גם [[לימוד התורה]] וגם קיום מצות. | ||
* ה[[לולב]] - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה. | * ה[[לולב]] - שיש בו רק טעם (לולב הוא עץ התמר) מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את המעלה של לימוד תורה. | ||
* ה[[הדס]] - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות. | * ה[[הדס]] - שיש בו רק ריח מסמל את החלק בעם ישראל שיש בהם רק את מעלת קיום המצוות. | ||
* ה[[ערבה]] - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים. | * ה[[ערבה]] - שאין בה לא טעם ולא ריח מסמלת את החלק בעם ישראל שאין בהם מעלות חיצוניות לא בלימוד תורה ולא בקיום מצוות, אך יש בהם את המעלה העצמית שהם יהודים. | ||
| שורה 49: | שורה 45: | ||
===שמחת בית השואבה=== | ===שמחת בית השואבה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}} | ||
כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה | כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו". | ||
===הושענא-רבה וחביטת הערבות=== | ===הושענא-רבה וחביטת הערבות=== | ||
| שורה 57: | שורה 53: | ||
===אושפיזין=== | ===אושפיזין=== | ||
{{ערך מורחב|אושפיזין}} | {{ערך מורחב|אושפיזין}} | ||
ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג קג, ב}} כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מ[[ארמית]]: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]]. | ב[[ספר הזוהר]]{{הערה|זהר חלק ג קג, ב}} כתוב שבכל יום מימי החג מבקרים בסוכתו של כל יהודי "אושפיזין" (מ[[ארמית]]: אורחים), האושפיזין הם שבעה צדיקים המנויים בזהר, כאשר בכל אחד משבעת הימים, אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף הצדיק|יוסף]], [[משה רבינו|משה]], [[אהרן]] ו[[דוד]]. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] | [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
| שורה 73: | שורה 69: | ||
===הסוכה כעיקר החג=== | ===הסוכה כעיקר החג=== | ||
הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות , עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו. | הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות ח"ב עמ' 417 ואילך.}} שהחג נקרא על שם מצוות ישיבה בסוכה דווקא ולא על שם מצוות אחרות, משום שיש מעלה מיוחדת במצוות ישיבה בסוכה, משום ששאר המצוות, עשייתם היא על ידי הגוף, הידיים. אך מצוות ישיבה בסוכה, היא מצווה המקיפה את כל הגוף: האדם מחוייב להיות כל גופו בסוכה וגם כל ענייניו של האדם בחג הסוכות צריכות להיות תחת הסוכה. הרבי מוסיף ומסביר שלאדם ישנה שייכות לסוכה גם בעת שאינו נמצא בה, כפי שמצינו שהסוכה היא ביתו של האדם, ו"כל אדם שאין לו בית אינו אדם"{{הערה|ראה יבמות סג, א: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם. ובתוד"ה שאין: קרקע לבנות עליו שידור בו.}}, ומצוות סוכה היא זאת שמשלימה את מציאות האדם ומעלה בשלימותו. | ||
==ברכה לאורחים בחג הסוכות== | ==ברכה לאורחים בחג הסוכות== | ||
מידי שנה, בליל הראשון של [[חג הסוכות]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] מבקר ב[[סוכה]] הגדולה שבחצר [[770]] ומברך את האורחים ש[[נסיעה לרבי|הגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים]]. | מידי שנה, בליל הראשון של [[חג הסוכות]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] מבקר ב[[מצוות סוכה|סוכה]] הגדולה שבחצר [[770]] ומברך את האורחים ש[[נסיעה לרבי|הגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים]]. | ||
בברכה, שהיא [[שיחה]] מיוחדת, בדרך כלל מדובר גם אודות מעלת הכנסת אורחים וכן על ה[[אושפיזין]] שהם גם כן "אורחים". בכל מהלך הביקור הרבי חולק כבוד גדול למנהלי [[אש"ל|הכנסת אורחים]]. | בברכה, שהיא [[שיחה]] מיוחדת, בדרך כלל מדובר גם אודות מעלת הכנסת אורחים וכן על ה[[אושפיזין]] שהם גם כן "אורחים". בכל מהלך הביקור הרבי חולק כבוד גדול למנהלי [[אש"ל|הכנסת אורחים]]. | ||
| שורה 83: | שורה 79: | ||
===תיאורים מהמעמד=== | ===תיאורים מהמעמד=== | ||
בשנת [[תש"מ]]{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=% | בשנת [[תש"מ]]{{הערה|1=[http://www.yomanim.com/index.php?title=תשרי_תש%22מ_-_%22יחי_המלך%22#.D7.9C.D7.99.D7.9C_.D7.91.27_.D7.93.D7.97.D7.92_.D7.94.D7.A1.D7.95.D7.9B.D7.95.D7.AA יומן תשרי תש"מ]}}, הברכה הייתה בלילה השני של חג הסוכות לאחר תפלת ערבית. בשעה שמונה וחצי נכנס הרבי לסוכת האורחים. לפני כניסתו ביקש הרבי מהרב [[משה ירוסלבסקי]], מנהל [[אש"ל|הכנסת אורחים]] שילך לפניו. ר' משה ניסה כמה פעמים ללכת באמצע ושהרבי ילך לפניו, אך הרבי לא הסכים ושוב הורה לו שילך לפניו. | ||
הרבי הלך לכל אורך הסוכה עד שהגיע למקום הנרות. כשפניו הק' אל קהל האורחים אמר הרבי לפניהם שיחה קצרה{{הערה|נוסח הברכה נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 572}}, כשסיים חלק הראשון של הברכה אמר הרבי בקול רם: שיהיה "וביום שמחתכם ובמועדיכם..". | הרבי הלך לכל אורך הסוכה עד שהגיע למקום הנרות. כשפניו הק' אל קהל האורחים אמר הרבי לפניהם שיחה קצרה{{הערה|נוסח הברכה נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 572}}, כשסיים חלק הראשון של הברכה אמר הרבי בקול רם: שיהיה "וביום שמחתכם ובמועדיכם..". | ||
| שורה 93: | שורה 89: | ||
כאשר הרבי ירד מהמדריגות לכיוון היציאה, פנה לעבר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] ושאל היכן אותם אברכים חברי הוועד (באמרו: "וואו סיינען די דריי יונגעלייט"?). בדוחק הגדול ששרר שם באותם דקות לא היה קל להם לפלס דרך, והרבי עמד רגע ארוך והמתין להם. כשהגיעו ליד הרבי, חייך לעברם והורה להם ללכת לפניו בתור מכניסי האורחים. | כאשר הרבי ירד מהמדריגות לכיוון היציאה, פנה לעבר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] ושאל היכן אותם אברכים חברי הוועד (באמרו: "וואו סיינען די דריי יונגעלייט"?). בדוחק הגדול ששרר שם באותם דקות לא היה קל להם לפלס דרך, והרבי עמד רגע ארוך והמתין להם. כשהגיעו ליד הרבי, חייך לעברם והורה להם ללכת לפניו בתור מכניסי האורחים. | ||
בשנת [[תשל"ה]], ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, [[י"ב תשרי]], בחדר האוכל שלהם. | בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיקצר בברכה, מפני הדחיפות האיומות שהיו בעת הברכה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 586.}}. | ||
בשנת [[תשל"ה]], ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, [[י"ב תשרי]], בחדר האוכל שלהם. לאחר שחודש ארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]], שנים רבות צעד הרבי (בליווי מנהל הארגון הרב [[מנחם מענדל הענדל]]) לסוכת האורחים הגדולה הממוקמת ברחוב ברוקלין (בחצר [[אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]]), שם עמד הרבי על במה מוגבהת ונשא את ברכתו לאורחים. | |||
בשנת [[תשפ"א]], בעקבות [[מגפת הקורונה]], ברך הרבי את האורחים בסוכת 770, ומאז מידי שנה ממשיך המעמד להתקיים שם. | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
'''[[תורת החסידות|חסידות]] על החג''' | '''[[תורת החסידות|חסידות]] על החג''' | ||
*'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)] - [[אתר היברובוקס]] | *'''סוכה.''' חיוב כוונה, גדר המצווה, ועוד. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=153 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 140 (עמ' 153)] - [[אתר היברובוקס]] | ||
*'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - | *'''שינה בסוכה.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=2 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רלח (עמ' 233)] - אתר היברובוקס | ||
*'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st= | *'''שינה בסוכה.''' לפשוטי עם שאינם מרגישים ה[[אור מקיף]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=243 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רמח (עמ' 243)] - [[אתר היברובוקס]] | ||
*'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st= | *'''לולב בסוכה.''' הידור בהלכות סוכה, או בהלכות לולב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15833&hilite=ba9ab74d-af90-4714-a0e5-99689322b587&st=סאטמאר&pgnum=251 שערי הלכה ומנהג או"ח חלק ב' עמ' רנו (עמ' 271)] - אתר היברובוקס | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1608 שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1608 שיעור מהרב נוטיק - מה הקשר בין חג הסוכות לאו"ם]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64502 ריקוד לעיני כל ישראל] קונטרס העוסק ב[[שמחת בית השואבה]], [[מבצע ד' מינים]], [[מנהג]]י [[הרבי]] לימי החג ועוד. בהוצאת '[[ועד חיילי בית דוד]]' {{PDF}} | ||
'''שונות''' | '''שונות''' | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4543726 ברכת הרבי לאורחים תשמ"ט. בלתי מוגה] {{בית חב"ד (אתר)|}} | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4543726 ברכת הרבי לאורחים תשמ"ט. בלתי מוגה] {{בית חב"ד (אתר)|}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1226 הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות]{{וידאו}} - {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1226 הרבי בוחר לולבים מהודרים ומחלקם לרבני הערים השונות]{{וידאו}} - {{אינפו}} | ||